שר החינוך, גדעון סער, אמר אחר הצהריים בנאום שנשא בכנס ירושלים השמיני, כי "ירושלים אינה רעיון של מחנה פוליטי מסויים או זרם מסויים בעם.והכמיהה, השאיפה, החלום להקים בירושלים מחדש את בירת מדינת היהודים חיה במלוא העוצמה, גם בימים שבהם הדבר נראה היה מנותק מהמציאות האובייקטיבית. זאת היתה השאיפה. זאת היתה המטרה. זה היה המכנה המשותף של כל יהודי בכל מקום בעולם. והאמהות שלנו, לאורך כל הדורות, לחשו לבנים שיבוא יום ונחזור לירושלים. ובמרכז התקווה של מיליוני יהודים לאורך הדורות לחזור לארץ – היתה ירושלים". "בין ההחלטות הראשונות שקיבלתי בתפקידי כשר החינוך היתה ליזום את תוכנית "נעלה לירושלים". ראיתי אז סקר שלפיו מחצית מבני הנוער הבוגרים, שסיימו את מערכת החינוך, לא ביקרו בירושלים מעודם. לא עִם המשפחה ולא במסגרת בית-הספר. (אני מניח שלפחות חלקם היו בניו-יורק או בפריז). הרעיון היה שחיזוק הקשר לירושלים חייב לעבור דרך הרגלים , דרך העיניים. שיש לקיים תהליך לימודי ששיאו הוא הביקור, הסיור בירושלים", סיפר סער. לדבריו, בתהליך הזה קבענו שכל תלמיד לפחוֹת שלוש פעמים יבקר בירושלים: בביה"ס היסודי (בכיתה ה'), בחט"ב (בכיתה ז'),ובחט"ע (בכיתה י'). והתוכנית הזאת מתוקצבת ע"י משרדי ב-15 מיליון ש"ח לשנה כדי שהביקורים האלה יסובסדו, "הפעולה הזאת מינפה את מספר התלמידים המבקרים בירושלים ללמעלה מחצי מיליון תלמידים בשנה. והם מגיעים: לכותל ולמנהרות הכותל, לעיר דוד, לעיר העתיקה וגם לגבעת התחמוֹשת". סער התייחס גם לחינוך ברשות הפלסטינית, ואמר כי "החינוך שלנו לילדינו הוא חינוך לשלום. אבל יש גם חינוך אחר: מסוכן, קיצוני, חדור בשנאה. עלינו להבטיח שהקשר שניצור בין ילדינו למורשתנו, בין ילדינו לבירתנו יוכל לעמוד מול החינוך הארסי, נוטף השנאה, מְקַדֵש האלימות והמוות הרוֹוח בקֶרֶב שכנינו. ללא שינוי של ממש בחינוך בקרב שכנינו – המיוסד על ערכים של שלום וסובלנות – הדיבורים על שלום הינם בגדר מילים ריקות".
