רבה של רמת גן, הרב יעקב אריאל, אומר לערוץ 7 כי לא ברור לו מי נתן את ההיתר להשתכר עד אבדן כוחות וחושים בפורים. "כתוב חייב איניש לבסומי עד דלא ידע, כתוב שצריך להתבשם, אבל שיהיה שיכור ממש זה לא כתוב בשום מקום. ההיפך, כל התנ"ך וההדרכות המוסרית שלנו והספרות הענפה שוללת את הגישה הזאת. להשתכר ולגרום נזק לעצמך, ובושה גדולה ולעיתים נזק לאחרים זה אסור. צריכים ללמוד את ההלכה בקשר לזה, צריך להתבשם אבל בגבולות הנכונים". הרב אריאל מציין שהגאון מוילנא הגדיר היטב את מידת ההתבשמות בפורים, "הגר"א כותב, עד דלא ידע ולא עד בכלל. אם יש חשש מאיבוד החושים אסור להמשיך לשתות. הגאון מביא גמרא שמביאה שני פסוקים, קל נקמות ה' וקל דעות ה', הגמרא אומרת שגדולה נקמה ודעה שניתנו בין שני שמות. והפירוש של הגר"א על זה, שבאמת המשותף בינהם שהא בהא תליא, שיש נקמה נכונה כשיש דעה נכונה. יש נקמה ויש נקמנות, נקמה היא רציונלית ונקמנות היא אמוציונאלית, כשאדם פורק כעסים ומתחים, אבל זה לא פותר את הבעיה, כי זה רק מדרדר את רמתו המוסרית". הרב אריאל מציין שדווקא פורים מוכיח שהנקמה הרציונלית היא הנכונה. "מטרת הנקמה להביא צדק לעולם, רשע צריך להיענש מתוך תבונה. בפורים הניצחון היה בי"ג אדר ולמרות זאת בכל השנים אנחנו לא חוגגים בי"ג למרות שאז היה הניצחון הגדול. ואומר המשך חכמה שאנחנו לא שמחים על נקמה בגויים, אלא שמחים שניצלנו מהם. אנחנו שמחים על ברוך מרדכי ולא על ארור המן. מי ששותה כל כך הרבה עד שהוא שמח על ארור המן, אסור לו לשתות יותר כי הוא עבר את הגבולות. "ראיתי שמחת פורים אצל כל התלמידי חכמים הגדולים של הדור, הרב זוין, הרב צבי יהודה והרב שפירא זכר צדיקים לברכה ואף פעם הם לא השתכרו, הם שתו יותר ואמרו דברי תורה. אבל לשתות עד כדי שאדם לא יכול להתפלל כהלכה או לברך ברכת המזון לא שמענו על דבר כזה".
