בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט המחוזי בב"ש, כי קרקעות שהופקעו מהבדואים עם קום המדינה שייכות לה ולא ניתן לערער על חוקיות ההפקעה, גם אם מדובר בדיון אגב גררא ולא בערעור חזיתי. "אין מקום לדיון בטענות המשיבים שעניינן אי התקיימות התנאים הקבועים בתעודת ההפקעה, אף לא באופן עקיף", קבע השופט יעקב שפסר. השופט אף ציין, כי שינוי צורת התביעה מתביעה להכרזה על בטלות ההפקעה לתביעה לרישום קרקע איננה יכולה לשנות את מהותה. "לאמיתו של דבר לא מצאתי הבדל של ממש בין עתירה ישירה לבטלות ההפקעה באופן שייקבע כי זכותה של רשות הפיתוח לרישום הקרקע על שמה בטלה, לבין עתירתם הנוכחית של המשיבים לרישום בעלותם בקרקע תחת רישום בעלותה של רשות הפיתוח, תוך תקיפה עקיפה לכאורה של ההפקעה, ונראה לי כי במהותן מדובר בעתירות זהות בכסות מעט שונה, בבחינת "אותה גברת בשינוי אדרת". "לאור כל האמור לעיל, נראה כי בדין עותרת המבקשת (רשות הפיתוח - ש.פ) לרישום הקרקע על שמה, כמתחייב מתוצאותיה של ההפקעה מכח החוק. הקרקע הוקנתה לפי התעודה לרשות הפיתוח, ויש לרשום איפוא את הבעלות בה על שמה של רשות הפיתוח", קבע השופט. "מובן, כי אין באמור כדי לקבוע בשאלת הבעלות אשר קדמה למועד ההפקעה, ושאלה זו נותרת למעשה פתוחה לבירור, לרבות בשאלת הזכות לפיצויים, כמתחייב מהוראות חוק הרכישה", הוסיף.
