זה אמנם התרחש בשנת 2006, אך עד היום טרם הושלם ההליך המשפטי בפרשת התקיעה בשופר ביום ראש השנה סמוך לכותל הקטן, המשך של הכותל המערבי, והנה בתגובתה לבית המשפט קובעת המדינה כי הכותל הקטן אינו אתר קדוש, אלא בסך הכול "חצר פנימית של מספר בתי מגורים ברובע המוסלמי", ועל כן יש לדחות את טענות המתפללים במקום נגד מעצר התוקע בשופר. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם בא כוחם של המתפללים, עורך הדין דניאל רובינס. נזכיר את עיקרי האירוע כפי שדווחו בערוץ 7 למחרת אותו יום שני של ראש השנה תשס"ז: "התקרית אירעה סמוך לשעה 7:30 בבוקר היום השני של ראש השנה (יום א'), בחלק הצפוני ביותר של הכותל המערבי אליו ניתן להגיע. המקום הזה נקרא 'הכותל הקטן' ומיוחסת לו קדושה מיוחדת בשל העובדה שהוא ממוקם בדיוק מול המיקום של קודש הקודשים בבית המקדש. המתפלל, אליהו קליימן, שנעצר הגיע לכותל הקטן יחד עם קבוצה של תשעה אנשים נוספים ושתי נשים כפי שנהגו לעשות בראשי השנים שעברו לתפילה מוקדמת בבוקר. לקראת סוף הסבב הראשון של תקיעות השופר בתפילה נכנס למקום שוטר מג"ב, סימן בידו שהוא מעוניין לדעת 'מה קורה כאן' ועזב מבלי להגיד מילה. זמן קצר לאחר מכן תקע קליימן בשופר שנית באמצע תפילת העמידה. מיד לאחר התקיעה נכנסו למקום שוטרים וניסו להוציא אותו, אך הוא סירב לזוז מכיוון שהיה באמצע תפילתו. כשראו שהוא מסרב לזוז הודיעו השוטרים למפקדיהם במכשיר הקשר כי הוא מתפלל ומסרב לזוז. בעקבות הודעה זו נשלחה תגבורת של שוטרים למקום שכללה לפחות 20 שוטרים, כך על פי עדי ראיה. השוטרים שהגיעו לא חיכו זמן רב והחלו לגרור את אליהו. הם הפסיקו את מאמציהם לשנייה, ואליהו ניצל את ההפוגה ושב להתפלל. כך מספר פעמים עד שהשוטרים נכנעו ואפשרו לו לסיים את תפילתו. בינתיים ניסו שאר אנשי החבורה שהתכנסה בכותל הקטן לתפילה למנוע מן השוטרים לקחת את אליהו. בתגובה הניפו השוטרים את האלות והחלו להכות במתפללים. איש מן המתפללים לא נזקק לבית חולים. אליהו נלקח לתחנת המשטרה ברחבת הכותל. משם נלקח אליהו ברגל לתחנת הקישלה משם שוחרר בשעה 11:30 לאחר שהואשם בתקיפת שוטר, בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובהפרת הסדר הציבורי. עו"ד רובינס מספר על תביעת הנזיקין שהוגשה ועל הניסיון להביא את המדינה להכיר בכותל הקטן כמקום קדוש ליהודים, "זה היה אמור להיות עניין פשוט", הוא אומר ומזכיר כי הכותל הקטן הוא המשכו של הכותל המערבי. לשם קביעה זו הובא לעדות כמומחה הרב שמואל רבינוביץ', רב המקומות הקדושים, אך עדותו לא הועילה והמדינה קבעה שההלכה היהודית אינה מחייבת במקרה זה אלא רק ההצהרות הפורמאליות. כאמור, פרקליטות המדינה קבעה שאין מודבר באתר קדוש ליהודים אלא בקיר השייך לחצר ביתם של תושבים ערבים. עו"ד רובינס מביע תקווה שהפרקליטות פועלת מתוך שיקול ענייני, גם אם הוא עצמו אינו מסכים לו, ולא משיקול מדיני. חששו מתמקד בכך שמקום זה כלול במה שמוגדר על פי מפת הויתורים של אהוד ברק כמיועד למדינה פלשתינית ומישהו במערכת אינו רוצה להגדיר כמקום יהודי קדוש מתחם הכלול באזור זה. עם זאת הוא מציין כי באחרונה חל שינוי בהתנהלות בשטח במתחם הכותל הקטן. המקום נוקה, הוסרו ממנו פיגועים והוצבה מחיצה משטרתית בין מקום התפילה למעבר המוסלמים שבמקום. "המדינה מדברת בשני קולות בנוגע למקום הזה". כעת ממתין רובינס לקביעת בית המשפט באשר להגדרת המקום כמקום קדוש, ומזכיר בהקשר זה את דבריו של נשיא בית המשפט העליון בעבר, השופט אהרון ברק לפיהם, כאשר שופט שופט גם הוא עצמו עומד למשפט. "לנו יש צו ממלכתי של שלמה המלך שהכריז על המקום הזה כקדוש", הוא מזכיר.
