במלאת 42 ל"מרדף המערה בבקעת הירדן התכנסו לוחצים, מפקדים, בני משפחות והיסטוריונים לאירוע מיוחד בו שחזרו את הקרב ההוא שהיה לסמל עבור לוחמי מלחמת ההתשה. האירוע התקיים ביוזמה ובארגון של בתי ספר שדה עפרה ואלון מורה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם נתנאל אלינסון מבית ספר שדה 'חלקת השדה' באלון מורה שהיה ממארגני האירוע וסיפר עליו ועל חשיבותו. "את סיפור הקרב הזה לומדים בבה"ד אחד במסגרת הלימוד על מלחמת ההתשה, המלחמה הלא ידועה של ישראל, מלחמה שארכה שלוש שנים וגבתה למעלה מחמש מאות הרוגים כאשר חוליות מחבלים עברו אצת הירדן כדי לבצע פיגועים". בקרב המערה נפלו רס"ן חנן סמסון, רס"ן יוסי קפלן וסמל בועז ששון ז"ל. חבריהם, בהם גם השר מתן וילנאי, האלוף עוזי דיין ואחרים הגיעו למקום כדי לשחזר את הקרב, לדלות פרטי היסטוריה נשכחים ולחנוך את המקום ששוקם ביוזמת אנשי בתי הספר עפרה ואלון מורה. "לאחר נפילת שלושת הלוחמים הקימו החברים שלהם אנדרטה לזכרם, אבל עברו השנים, האנטדרטה נשברה והוזנחה, אין במקום שילוט, האתר הוזנח וכל שנשאר שם הוא רק חורשת האורנים שנטעו חברי קיבוץ מזרע", מספר אלינסון ומוסיף: "כרמית, קרובת משפחתו של חנן סמסון, סיירה במקום ופגשה שם חבורה של נערים שעשו שם פיקניק. היא שאלה אותם אם הם יודעים מה קרה שם, והם השיבו שאין להם מושג. כזכור, למרות שמדובר בסיפור מפורסם. מיד היא יצרה קשר עם בית ספר שדה עפרה ואחר כך איתנו והתחלנו בפעולות השיקום". במסגרת פעילות זו הוצב שילוט על הכביש ובו ציון הנקודה, ובנקודה עצמה שלטים המספרים את סיפור הקרב והנופלים. ביום שישי האחרון הגיעו למקום כשלושים מלוחמי הקרב ההוא ואיתם בני משפחה שעבור חלקם הייתה זו הפעם הראשונה שהם מגיעים לאתר הממוקם מעבר לקו הירוק. יחד עברו על נקודות הקרב והעלו זיכרונות. עבור אלינסון הייתה זו פגישה ראשונה ממקור ראשון עם נתונים שברבות השנים היטשטשו והתווספו עליהם גרסאות נוספות. "מסתבר שהמחבלים לא יצאו ממערה אחת אלא משלוש מערות שונות. עברנו בכל מנהרה וכל אחד מהלוחמים סיפר איפה הוא היה ומניין הגיע הכוח שלו, היכן המסוק הגיע והיכן נפלו שלושת הלוחמים". בין השאר העלו המבקרים את סיפורה של האישה הבדואית שהטעתה את הלוחמים וגוננה על המחבלים שהגיחו מהמערה וירו בהם כשהתרחקו מעט. על סיפורה של האישה הבדואית מוסיף אלינסון ומספר: "החיילים סרקו את הגבעה שהייתה מיושבת בבדואים. הם מתארים מציאות סוריאליסטית שבה הם יורים ומעליהם עוברות כבשים. התו"ל היה בכל מערה ירי של צרור ואחר כך זריקת רימון, אבל בפתח אחת המערות ראו אישה מניקה. הם שאלו אותה 'יש כאן מישהו', ענתה שלא. החיילים מאמינים לה וממשיכים הלאה. מהמערה יצאו מחבלים שירו בהם". אלינסון מזכיר שאירוע זה עורר לא מעט פולמוסים אודות טוהר הנשק, ועם זאת הוא מצין כי במרוצת השנים היו שסברו שמדובר במיתוס שאין מאחוריו בסיס עובדתי של ממש, אולם במפגש הלוחמים ביום שישי סיפר אחד הלוחמים כיצד הוא עצמו כפת אותה לאחר ההיתקלות והכניס אותה לג'יפ, נעמי סמסון, אלמנתו של חנן, סיפרה שהוצע לה להיפגש עם אותה בדואית, אך היא סירבה. היום היא מתחרטת על כך. אלינסון מסכם את האירוע בשביעות רצון ומספר כי "אחד הדברים המשמחים היה שלא רק מתנחלים חוזרים אל המקומות הללו, אלא גם קהלים שלא מגיעים לשם".
