דו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים, המתפרסם היום, מגלה כי עיקר התלונות המוצדקות נגד שופטים (43%) נוגע לסחבת והתמשכות הליכים. במהלך שנת 2010 התקבלו בנציבות 866 תלונות לעומת ­­­­1003 תלונות שהתקבלו בשנת 2009 (ירידה של כ-13.6% במספר התלונות שהתקבלו), וניתנו על ידה 896 החלטות, לעומת 1050 החלטות שניתנו בשנת 2009 (ירידה של כ-14.6% במספר ההחלטות שניתנו). בשנת 2010 נמצאו 116 תלונות מוצדקות, המהוות 13% מכלל ההחלטות שניתנו בשנה זו ו-19% מכלל התלונות שבוררו לגופן (לעומת 131 תלונות מוצדקות בשנת 2009, שהיוו 12% מכלל ההחלטות שניתנו באותה שנה ו-17% מכלל התלונות שבוררו לגופן באותה שנה). בשנת 2010 חלה עלייה משמעותית במספר ובשיעור התלונות המוצדקות על בתי הדין לעבודה ועל בתי המשפט לענייני משפחה בהשוואה לשנת 2009, וירידה במספר ובשיעור התלונות המוצדקות על בתי משפט השלום ועל בתי המשפט המחוזיים בהשוואה לשנת 2009. גם בשנת 2010, בדומה לשנת 2009, חלק ניכר (43%) מהתלונות שנמצאו מוצדקות היה על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין. אכן, העומס המוטל על השופטים הוא כבד. אולם גם במציאות זו ראה הנציב מקום להחליט כי התלונה מוצדקת, כל אימת ששוכנע כי השופט נאחז בעומס העבודה ככיסוי לסחבת כפשוטה. סלחנות וסובלנות במקרים כאלה, ובמיוחד אם הם חוזרים על עצמם על ידי אותו שופט, אינן תורמות להעברת המסר הראוי לאותם שופטים. לפיכך, המליץ במקרה אחד לשר המשפטים, על פי סמכותו בסעיף 22(ד) לחוק הנציבות, על הגשת קובלנה נגד שופט בית משפט שלום לבית הדין המשמעתי לשופטים.
