בעקבות פרשת חקירתו התמוהה של העיתונאי קלמן ליבסקינד, חקירה עליה סיפר בטור הקודם שלו ב'מעריב' פנו אליו אזרחים רבים עם סיפורים דומים בכמות שלדבריו יכולה הייתה למלא מוסף שלם. אחד מאותם סיפורים, סיפורו של י', הובא בערב השבת האחרונה. את הסיפור, כמו גם סיפור נוסף, בחר ליבסקינד לפרסום כיוון שאותו יכול היה לאמת מול המשטרה ומול מסמכים: י', איש מילואים ביחידה מובחרת בשנות השלושים לחייו, מנהל עסק תיירותי בישוב סמוך לירושלים שבו הוא מתגורר. יש לו בעסק הזה מתחם מגודר עם פרגולה, מרפסת, ספסלי ישיבה וגם משרד. י' כבר כמעט התרגל לקום בבוקר ולמצוא את העסק אחרי פוגרום לילי. פעם זה נגמר בשריפה, פעם בהשחתה של ציוד, פעם אחרת בגניבה של משקפות, מחשבים, מכשירי קשר ומצלמות. לפני כשנתיים, באחד מלילות הקיץ, קצת אחרי חצות, עבר י' ליד מתחם התיירות שלו והבחין בכמה צעירים ערבים חונים את רכבם בסמוך ונכנסים הישר לתוך השטח המגודר. "ניגשתי אליהם ובצורה הכי יפה בקשתי שיצאו החוצה. אפילו לא הרמתי קול", הוא משחזר. "הם היו ארבעה, שלושה גברים ובחורה עם בקבוקי וודקה ביד, ואני לא חיפשתי בלגן. בהתחלה הם אמרו לי 'עזוב, תן לעשות חיים'. אמרתי להם 'זה שטח פרטי, צאו החוצה'". בסופו של דבר, אחרי ויכוח, הואילה החבורה לצאת. י' חזר הביתה, נכנס למיטה ובארבע לפנות בוקר התעורר לשמע דפיקות. "אני פותח את הדלת, שני שוטרים עומדים בחוץ ואומרים לי 'בוא, תתלווה אלינו לתחנה, זה בקשר לאירוע שהיה עם הערבים'". י', שעדיין לא הבין מה עומד ליפול לו על הראש, נפרד מהאשה המבוהלת ועלה לניידת. "בדרך אומר לי פתאום השוטר 'אחד הערבים טוען ששדדת אותו'. חשבתי שהוא צוחק איתי. אמרתי לו 'תגיד לי, אתה נורמלי?'". חצי שעה אחר כך, בתחנה, בעוד החוקר מבהיר לו שהוא עצור בחשד ל"תקיפה וגניבה של 1000 שקל תוך הפעלת אלימות", נמחקה לו שארית החיוך האחרונה. י' ההמום לא ידע מאיפה נפל עליו התיק הזה. "אמרתי להם שוב ושוב 'לא היה ולא נברא'. אין לך יותר מה להגיד בסיטואציה הזויה כזאת. ואז שמים עלי אזיקים כמו עבריין ולוקחים אותי למעצר, והכל בגלל תלונה של מי שלפני כמה שעות בכלל הסיגו גבול ונכנסו לעסק שלי ועכשיו טוענים ששדדתי אותם אצלי בעסק. אתה מבין כמה זה מטורף?". קודם, כשהחוקרים אפשרו לו לקיים שיחת טלפון אחת, י' צלצל הביתה. "זאת היתה הפעם הראשונה בחיים שלי ששמעתי את בעלי בוכה", סיפרה לי השבוע רעייתו, "הוא היה חסר אונים. אתה חייב להכיר אותנו כדי להבין כמה סיפור כזה הוא הדבר הכי רחוק שיכול להיות מאיתנו. תקיפה? אלימות? שוד?". בבוקר, אחרי שעודכן במאורעות הלילה, הגיע אחיו של י' לתחנה. בלובי הוא פגש את שלושת הערבים ממתינים. גם הם, יש להניח, התקשו לעכל איך הצליחו לשכנע בקלות כזו את המשטרה שהם בכלל הקורבנות. שלושה ימים אחר כך הלכה המשטרה עוד צעד אחד קדימה וזימנה את האח לחקירה, אחרי שאחד הערבים טען שהוא איים עליו בפגישה שהיתה ביניהם בתחנה. עכשיו כבר הפכה המשפחה התמימה הזו, בחסות המשטרה, כמעט למשפחת פשע. בצהריים, כשהוא אזוק ברגליו, העמיסו השוטרים את י' לניידת, בדרך לבית המשפט, שם שיחרר אותו השופט למעצר בית מלא אצל הוריו. עילת המעצר, כך כתב החוקר בבקשה, "שיבוש הליכי חקירה וסיכון בטחונו של אדם". "ישבתי שם בתא קטן עם אנס ונרקומנית, כשאני הופך בראש ולא מצליח להבין מה אני עושה כאן", הוא מספר. חודש וחצי אחרי ששוחרר החליטו במשטרה לקחת את המתלונן העיקרי נגד י' לבדיקת פוליגרף. המכשיר כמעט התפוצץ. "הגעתי למסקנה שהנ"ל דובר שקר", כתב הבודק. הערבי, תושב מזרח ירושלים, זומן לחקירה בעקבות הממצאים והסביר שנכשל בבדיקה כי פחד שהולכים לחשמל אותו. לפני כמה חודשים הופתע י' לשמוע שהתיק הועבר לפרקליטות וזו מתכוונת להעמיד אותו לדין פלילי. לשימוע הגיע סנגורו, עו"ד איתן להמן, עם תצהירים של עדי ראיה ושמיעה לאירוע, שחיזקו את גרסתו של י'. המשטרה, שהיתה בשטח, לא גבתה משום מה את עדותו של איש מהם. בעקבות השימוע החליטה הפרקליטות לסגור לי' את התיק "מחוסר ראיות". הרישום הפלילי הזה יישאר איתו במחשב עוד הרבה שנים. לערבים שלום. לבלוג המלא
