ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, סיירה היום (שני) בקרית אתא ונפגשה עם ראש העיר ורכזי הקליטה כדי שפר את מעמד העולים החדשים בעיר. בישיבה הודה פקד אבי כהן מפקד נקודת קרית אתא כי "קיים קושי אמיתי בזמינות של דוברי אמהרית, וממילא עולים ממתינים שעות ארוכות כדי שימסרו עדות או יחקרו בשפתם". כהן סיפר כי מתנדבים, דוברי אמהרית ורוסית מסייעים למשטרה אך בתחנת זבולון קיים רק חוקר-נוער אחד דובר אמהרית. יו"ר הועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד) קרא למשטרה להוסיף חוקרים בני העדה, ובעיקר חוקרות נשים, כדי לאפשר לנשים אתיופיות להתלונן על אלימות במשפחה, פגיעות או הטרדות מיניות. דנון הוסיף כי קרית אתא מעוניינת ומשקיעה בעולים החדשים, ולכן יש ביקוש רב שעולים נוספים רוצים לבא אך מחירי הדיור מונעים זאת. ראש העיר יעקב פרץ ציין כי העיר קלטה עליה כל השנים, והיא רושמת היום 70 אחוז זכאים לבגרות. "כיום מתגוררים בקרית אתא 11,854 עולים, מתוכם 10631 מחמ"ע, 368 מאתיופיה ו 855 מארצות אחרות. אנו משקיעים הרבה בחינוך ורווחה, ובאים ללמוד מאיתנו איך מטפלים בחלש. זו עיר הטרוגנית, שידעה לשמור על עצמה כלכלית, מאוזנת ומפתחת מקומות תעסוקה. המענה של משרד הקליטה איננו מספיק לקרית אתא שמתמודדת עם בעיות קליטה קשות כבר משנת 51', כמו 3500 יחידות דיור ציבורי, משפחות חד-הוריות רבות, נוער מנותק וקשישים ערירים. קליטה איננה מסתיימת אחרי חמש שנים, וישנן משפחות שלמרות שעברו שנים רבות - טראומת העלייה עדיין חיה בתוכם". פרץ קרא לממשלה לווסת מגורי משפחות יוצאי אתיופיה בכל הרשויות, כדי שגם ערים חזקות יוכלו לטפח אותם בחינוך וברווחה. אירנה אפרימוב, יו"ר ועדת הקליטה בעיר אמרה כי יש הצלחה רבה אך למרות ההאטה בעליה עדיין העולים זקוקים לליווי והכוונה. היא קראה להקמת קרן למצבי חירום למקרים בהם משרד הקליטה איננו מסייע כמו גניבות ושריפת בתים שאינם מבוטחים, וציינה כי נדרש תקציב לעידוד כישרונות ותלמידים מצטיינים, וקראה לפתוח את קורס הגיור גם ליהודים שרוצים להרחיב ידיעות ביהדות ומורשת ישראל. אפרימוב ציינה כי יש להוסיף תקציב לפעילות חברתית בקורס הגיור כמו חגיגת בר-מצוה בירושלים ופעילות חגים ב קהילה. לדבריה בשנים האחרונות התייקרו מאד שירותי הקבורה ללא-יהודים והם עומדים כיום על כ7,000 ₪ בכפר מסריק, וביקשה לאפשר הקמת חלקה לא-יהודית בבית הקברות בעיר.
