מינהל מחקר וכלכלה של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה ניתח את מימדי הסחר עם מדינות אפריקה שמדרום לסהרה. זהו מיפוי ראשוני שמתייחס לתקופה שבין שנת 2000 לשנת 2010 במטרה להעמיק את הבדיקות כדי לבחון את פוטנציאל הייצוא לחלק מהמדינות. בעשור האחרון הגיע היצוא הישראלי לרמה ממוצעת של כ-1 מיליארד דולר לשנה . מדובר בייצוא ל- 45 מדינות מתוך כ- 50 מדינות בסך הכול בגוש סחר זה. עיקר היצוא הישראלי לאפריקה שמדרום לסהרה מתמקד בחמש מדינות : דרום אפריקה, ניגריה, גאנה, קניה ובוצואנה (70%). יתרת היצוא, כ-30% בממוצע שנתי, מגיע ל 35 מדינות נוספות כאשר שמונה מדינות מתוכן מהוות כשליש מהייצוא הכולל לאזור זה. עיקר היצוא הישראלי לאזור סחר זה מתרכז בטכנולוגיות העילית מעורבת (כ-63% ) והמסורתית מעורבת (כ-25%) בענפים הבאים: המכונות והציוד החשמלי, הפלסטיק והגומי, הברזל והפלדה והתכשיטים והצורפות. במבט על העשור כולו ניתן לומר כי שיעור הגידול של היצוא הישראלי לחמש המדינות המובילות[2] ביצוא הישראלי עלה פי 2.3 בעוד שיעור הגידול לשמונה מדינות הבינוניות[3] היה גדול בהרבה , למעלה מפי עשרה . לעומת זאת , לקבוצת כל שאר המדינות היצוא דווקא איבד כשלושה רבעים משנת 2006 עד לכ-70 מיליון דולר ב-2010. כך עולה מניתוח שנערך לאחרונה במינהל המחקר והכלכלה במשרד התמ"ת המתייחס יחסי הסחר של ישראל עם מדינות אפריקה שמדרום לסהרה בשנים 2000 עד 2010 . הניתוח מתבסס על עיבוד נתוני היצוא כפי שנרשמו במכס לגבי מדינות אפריקה שמדרום לסהרה ונתונים חברתיים כלכליים לגבי מדינות אפריקה על פי ה-C.I.A THE WORLD FACTBOOK. נתונים נוספים העולים מן הניתוח לגבי היצואנים הישראלים: בכל חמשת מדינות היעד המובילות מצוי המספר הרב ביותר של היצואנים בטכנולוגיה העילית מעורבת (דרא"פ -410 יצואנים , ניגריה – 280 , גאנה – 122 , קניה – 175 , בוצוואנה – 51 ) כאשר כשליש עד 55% מהם פועלים בענפי המכונות והמנועים החשמליים. הטכנולוגיה המדורגת שנייה מבחינת מספר היצואנים הינה הטכנולוגיה המסורתית מעורבת כאשר כ-15% עד כ-25% מהם מתרכזים בענפי הגומי והפלסטיק , הברזל והפלדה , והתכשיטים (דרא"פ , בוצואנה). מן הנתונים עולה בברור כי יצואני המכונות והמנועים החשמליים ויצואני הפלסטיק והגומי הם המובילים בפעילות באזור סחר זה עם חשיפה לרוב המוחלט של המדינות. בבדיקה השוואתית של מספר פריטים לייצואן במדינות נמצא שמאז תחילת העשור,מספר הפריטים עולה. מן הסתם הדבר נובע משיפור ההכרות של היצואן עם השווקים והרחבת קשרי הסחר מול הרוכשים. בעניין זה ראוי לציין את קונגו, אנגולה, קמרון, מאלי וניגריה כמדינות בעלות פוטנציאל לפתיחות רבה יותר להרחבת סל המוצרים לייצוא אליהן. מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בני פפרמן מציין כי הנתונים הכלכליים - חברתיים של מדינות אלו המעידים על רמת חיים נמוכה וכן על רמה טכנולוגית וכוח קניה נמוך, צריכים להילקח בחשבון כאשר בוחנים את פוטנציאל ההרחבה של היצוא הישראלי למדינות אלה. עם זאת, באשר ליצוא הישראלי של ענפי המכונות, הפלסטיק והגומי ניראה כי פוטנציאל הייצוא בענפים אלה עדיין גדול בהרבה מרמתו הנוכחית. זאת מאחר והיבוא של מדינות אפריקה מדרום לסהרה מענפים אלה ניכר מאד בעוד שהיצוא הישראלי בתחומים הללו למדינות אלו עדיין מהווה חלק זעיר בהשוואה לייבוא.
