שופט בית משפט השלום בת"א, מנחם קליין, הבהיר בפסק דין בתביעה למניעת הטרדה, כי במדינה מתוקנת אדם אינו עושה דין לעצמו. סיפור המעשה מתחיל בעסקה למכירת דירה בבני ברק, אשר במהלך תקופת ביצועה נסוג ממנה המוכר, לאחר שלטענתו הקונה לא שילם את הסכומים להם התחייב במועדים שנקבעו. בין אם צודק המוכר ובין אם צודק הקונה, ובזאת לא הכריע בית המשפט, התברר במהלך הדיון, כדברי השופט, כי הקונה המאוכזב "פעל באלימות מספר פעמים, התחקה אחר המוכר ומשפחתו, הגיע לביתו, דפק בחוזקה על הדלת, בעט בדלת, קילל, עקר מגבים ממכוניתו של המוכר ואיים בעל פה איומים שגם אם נאמין שהושמעו ב"עידנא דריתחה" אין להם הצדקה במקומותינו". השופט הוסיף וקבע, כי "משלקח המשיב ייצוג משפטי הולם, עליו לממש את זכויותיו המהותיות רק בדרך החוק ולא לפעול לפי הכלל של "עביד איניש דינא לנפשיה". לאחר שהביא את דברי הרמב"ם והשו"ע בסוגיות אלו פסק השופט, כי הקונה המאוכזב יורחק ממקום מגוריו של המוכר, ממנו עצמו ומבני משפחתו, וזאת על מנת שלא יטריד אותו בשום צורה ודרך.