קשה לנו לתאר היום את החיים לא הטכנולוגיות של העשור האחרון. את כל קצוות העולם מחברת היום הרשת, במקביל הרשת מבטלת עוד ועוד מנהגים ותחביבים בחיים שלנו. הנה דוגמה לכמה "קורבנות" של האינטרנט והתקשורת הסלולרית. השכרת סרטי וידאו לפני כשני עשורים פרסה הרשת האמריקאית בלוקבסטר את סניפיה ביותר מ-3000 ערים ברחבי ארה"ב. השנה בחודש ספטמבר הודיעה החברה על פשיטת רגל, כך עשו גם מרבית החברות שעסקו בתחום. את מי להאשים בהיעלמות זו? את הזמנת הסרטים באמצעות האינטרנט? או אולי אינספור אתרים המאפשרים צפייה מכוונת או הורדה פיראטית של הסרטים הכי חדישים? תשומת לב ומיקוד יכולתם פעם לדמיין הכנה של שיעורי בית בצעירותכם עם כתיבה של עוד 10 דברים בו-זמנית? היום הצעירים עושים זאת תוך התכתבות בפייסבוק וגידול ירוקת בחווה הוירטואלית. היום רבים מאשימים את האינטרנט בחיסול יכולת להתמקד בטקסט בודד. אפילו יוצרים כמו ג'רי סיינפלד מודים, שנאלצים לנתק את הרשת, כאשר מתיישבים לעבוד על יצירה נוספת. שבוע עבודה בן 45 שעות שבועיות קשה לדמיין כמה מנהלים כיבדו בעבר את סדר העבודה 5 ימים של 9 שעות, עד שהופיעו טלפונים סלולריים. כמות מנהלים אלו קטנה עוד יותר עם האפשרות לשלוח דוא"ל ב-2 בלילה. להשאיר את העבודה בעבודה? לא בתקופת האינטרנט! נימוס בסיסי בתגובות מכל היכולות של האינטרנט יש אחת שמושכת את רוב המשתמשים – האנונימיות. האפשרות של השארת טוקבק גס מתחת לידיעה קוסמת להרבה משתמשים. לאינטרנט אנחנו חייבים גם את תרבות הספין, הוויקיליקס או את הטרולים (תופעת משיכת תשומת גולשים בידי פרסום תכנים מתסיסים). פעם היתה אמנות חוסר הסכמה מנומסת, שנעלמה עם הופעת הרשת. CD בתחילה היה זה MP3 שהעביר את המוסיקה למצב יותר נזיל המאפשר העברת תקליטיה לכונן קשיח. לאחר מכן הופיעו גם אתרי הורדות, המקלים על חיפוש והורדת מוסיקה ווידאו. עכשיו נכנסו גם הטלפונים החכמים וה-IPODים שנכנסו לחיינו וסופית העבירו את אוסף הדיסקים לבוידם, בו כבר מצויות קלטות שמע ותקליטים. ספרי טלפונים זוכרים את התקופה שבה הזמנת אוכל לבית היתה כרוכה בדפדוף בספר צהוב לעמוד האוכל? אם גדלתם בתקופת – "חפש בגוגל" או "כנס לאפליקציה", תשובתכם בטח תהיה לא זוכרים. בימינו אנו יכולים לקבל מידע נגיש ומהיר שנשמר פעם בספרים עבי כרס. אך מי שחושק בימי נוסטלגיה אלו, עדיין יכול להכנס לאתר דפי זהב. מכתבים כתובים ביד לבני הזוג היום ישנם עשרות דרכים לתקשר, אבל הם לבטח שלא יבחרו בכתיבת מכתבים. אפילו מנהיגי העולם לרוב וויתרו על תכתובת איגרות כתובות ביד ביניהם. חלק מן התכתובת שדרשה מחשבה והמון משפטים הפכה לבלתי אמצעית בשינוי סטאטוסים ברשת החברתית. הרי אף אחד לא יכתוב במכתב בדואר –" אתם באים הערב?" או "כן, בטח" פרטיות כתבת ה-BBC ג'סיקה בנט ביקשה מבלש פרטי לאסוף מידע עליה ברשת האינטרנט. בתוך כחצי שעה ג'סיקה קיבלה מידע מפורט שכלל את הטלפונים, הכתובות ואפילו פרטי אשראי וביטוח רפואי (דבר מסווג ולא גלוי). אם פעם העליתם את פרטיכם ברשת – תשכחו מפרטיות. הדבר הכי גרוע – מחצית מן המידע אודותיכם גם יהיה שגוי או לא מדויק. עובדות מוכחות האינטרנט מספק המון מידע, אבל קחו לתשומת ליבכם כי כל אחד יכול להזין לרשת מידע שגוי או שקרי. השגיאות הן מגוונות ולעיתים אך מצחיקות. רק ערך ברק אובמה בויקיפדיה שונה השנה עשרות פעמים, ממקום מגוריו (הוזן שהוא גר במטומטמוויל) עד לשמועה המופצת על היותו מוסלמי. תופעה זו הגיע לרמה כזו של חוסר סבירות שהפנטגון עובד היום על יצירת מספר תוכנות, שיאמתו את נכונות ידיעות חדשותיות. צילום ופולארויד היום אנחנו יודעים כי החדרים החשוכים והקטנים לפיתוח תמונות סופית חוסלו בידי פוטושופ, המצלמות הכבדות של פעם בקלות נכנסות לכיס הז'אקט או משתלבות בטלפון סלולארי. מצד שני, תופעת הצילום הדיגיטאלי רק עולה מדרגה בכל יום. בלעדי הרשת לא יכול היה המשתמש לחלוק את התמונה עם החברים או הסביבה. בפעם הבאה שאתם מראים את תמונת התינוק לדודה מאמריקה, אל תשכחו להודות לרשת האינטרנט. ספרי לימוד ספרים עבי כרס שצוברים אבק בספריות יצאו כבר מזמן מן האופנה. את מרבית המידע הכלול בהם אפשר לאתר בקלות ברשת. כמובן שהמילה הכתובה מתמודדת בעקביות על השרדותה מול הרשת, אך מצבה דיי עגום בהשוואה למצב למשל עם וויקיפדיה. למה לסחוב איתך אטלס או מילון כאשר אתה עם גישה חופשית לגוגל ואינטרנט? ספר מחזור האינטרנט לא חיסל את האלבום התמונות של ימי בית הספר, אך יצר כמות בלתי מוגבלת של אלטרנטיבות עבורו. במדינות המערב אנו מדווחים על ירידת כמות האלבומים המיוצרים. היום יוצרים תלמידי השמינית את אותו האלבום ברשת חברתית או פונים לאתרים, שמעלים אלבומים כאלה לרשת ויאפשרו הורדה חופשית.
