הפלסטיני שזוכה יזכה לפיצוי כספי מהמדינה

בית משפט השלום בת"א חייב את המדינה לפצות ב-10,000 ש"ח פלסטיני שזוכה מעבירה של גניבת רכב ושהיה בישראל שלא כחוק, עקב מחדלי חקירה.

במשפטו של הפלסטיני לא התייצבו כמה מעדי התביעה ולאור זאת זוכה הפלסטיני באופן מיידי, ובעקבות זיכויו הוא הגיש בקשה לפיצוי בעקבות ההוצאות להגנתו.

בבית המשפט טענה התביעה מנגד, כי הגשת כתב האישום היתה ראויה, וכי היעדרות עדי התביעה במשפט לא ניתנת היתה לצפיה מראש ועל כן המדינה איננה חייבת לפצות את הפלסטיני.

השופט דחה את טענת הפרקליטות תוך שהוא מפרט את ראיות התביעה ובמיוחד את הראיה המרכזית, טביעת אצבע של הפלסטיני החשוד על צידו האחורי של לוח השעונים ברכב הגנוב שנמצא ב"משחטת רכב", אשר לטענת השופט היא ראיה בעייתית ביותר.

"ערפול שכזה, הנוגע לראיה מרכזית בתיק, שעליה תיפול או תקום הרשעה, חייב להוביל לזיכוי, ולו היה התובע שהכין את כתב האישום ערני לכך, ודאי שלא היה כתב האישום מוגש כמות-שהוא", קבע השופט.

לדבריו, "בחינה אובייקטיבית ותקינה של חומר הראיות שהיה לנגד עיני התביעה, בעת הגשת כתב האישום ולפני הבירור בשלב ההוכחות, חייבת היתה להוביל למסקנה שאין מקום להגשת כתב האישום".

מאחר והפלסטיני לא הגיש ראיות על התשלומים אותם שילם קבע השופט את סכום הפיצוי על פי הסכומים הנקובים בסדר הדין הפלילי ובסופו של דבר זיכה את הפלסטיני בפיצוי בסך 10,425 ₪.