המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה היום לבית המשפט העליון ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בפתח תקוה בעניינו של קובי בן גור, בפרשת "רשות המסים". כמו כן הגישה הפרקליטות בקשה לעיכוב ביצוע עבודות השירות שנגזרו על בן גור. הפרקליטות סבורה כי לאור חומרת העבירות שבהן הורשע בן גור יש להטיל עליו עונש של מאסר בפועל. כזכור, קובי בן גור הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של מתן שוחד ובשתי עבירות של שידול עובדי ציבור למעשה של הפרת אמונים הפוגע בציבור. בן גור נתן שוחד ושידל להפרת אמונים, עובדים בכירים ברשות המסים במטרה לבסס את השפעתו על הנעשה ברשות המסים, להשיג דריסת רגל ברשות ולהשפיע על החלטות המתקבלות בה. דרכו של בן גור היתה לסייע לעובדי רשות המסים על ידי קידום בתפקיד, על מנת ליצור את מחויבותם של אלה כלפיו. בן גור פעל מתוך ציפייה שעובדי הרשות שקיבלו ביודעין את סיועו, יפעלו עבורו במסגרת מילוי תפקידם, יקנו לו השפעה ברשות המסים ויקדמו אינטרסים אישיים שלו. בטיעוניה לעונש ביקשה הפרקליטות להשית על המשיב עונש של מאסר בפועל שירוצה מאחורי סורג ובריח ושיהלום את חומרת העבירות שביצע והנסיבות בהן בוצעו. במסגרת גזר הדין עמד בית המשפט המחוזי על כך שמתן השוחד היא מהעבירות הקשות והחמורות במישור השירות הציבורי וכי כפועל יוצא מחומרת העבירה גם העונשים הראויים למבצעיה. בית המשפט המחוזי עמד גם על הנסיבות המחמירות שהתקיימו בעניינו של בן גור והבהיר שטובות ההנאה שניתנו על ידי בן גור בדמות סיוע בהשגת תפקיד לעובדי ציבור, הן חמורות לא פחות ממתן טובת הנאה כספית. בית המשפט המחוזי עמד על המחויבות הנוצרת מצד מקבל טובת ההנאה המאפשרת דריסת רגל תדירה של הנותן בד' אמותיה של הרשות ובסופו של דבר הטיה של החלטות חשובות של המקבל, לכיוון הנותן לעל פי רצונו של זה האחרון. בית המשפט המחוזי אף קבע כי בן גור פנה בדרישות ותביעות לקבלת דריסת הרגל לה ציפה. וכי מעשיו מהווים "...השחתה רבתי של הרשות, הפוגעת ביסודות הבסיסיים של פעולתה ופעולות עובדיה, באופן המביא נזק רב ליסודות השלטון ומערער את אמון הציבור בפקידות הבכירה". בסיכום בחינת העובדות בהן הודה בן גור והעבירות בהן הורשע הבהיר בית המשפט המחוזי, כי על פי מידת חומרת המעשים, העונש הראוי להם הוא מאסר של ממש. למרות כל זאת, בית המשפט המחוזי לא קיבל את עמדת הפרקליטות להטיל על בן גור עונש מאסר מאחורי סורג ובריח וגזר את עונשו של בן גור ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שרות. בית המשפט קמא הבהיר כי השיקול המרכזי שעמד לנגד עיניו בענישתו המקלה של בן גור הוא מצבו הרפואי. הפרקליטות סבורה כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, מצבו הרפואי של בן גור לא הצדיק כ"שיקול המרכזי" הימנעות מהטלת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח. עמדת הפרקליטות הינה כי העונש שהושת על המשיב חורג לקולא באופן שאינו משיג את מטרות הענישה ואינו מתיישב עם מדיניות הענישה הראויה לעבירות בהן הורשע בן גור. כאמור, ביחד עם הודעת הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע עבודות השירות שנגזרו על בן גור.