חבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ עתניאל שנלר, רואה בהצעה, שלפי שעה נדחתה, לכלול את זכר הכבאים נספי האסון בכרמל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל סכנה לביטחון ישראל, כהגדרתו. ביומן ערוץ 7 הוא מבאר את עמדתו הנחרצת. בראשית דבריו קובע חבר הכנסת שנלר כי עצם העלאת הסוגיה סמוך כל כך ליום הזיכרון היא מעשה חסר תבונה, כלשונו. זאת משום שמדובר בדיון ערכי מהותי ולא טכני, דיון המצריך עיסוק רציני ועמוק ולא הליכה אחר רחשי לב ואוירה פופוליסטית. לדבריו הדיון מעמיד כאן זה מול זה רגש ואמפטיה מול אתוס ציוני של הגנה על המולדת. כעת, לאחר שנעשה כך והנושא הועלה לדיון, סבור שנלר כי "הדרישה הייתה פוגעת בביטחון המדינה". הוא מרחיב ומבאר את עמדתו במציאות בה מדינת ישראל מתמודדת על קיומה ואחד הכלים המרכזיים שלה לעשות זאת היא היכולת להתאחד ולהתלכד תחת דגל אחד על אף חילוקי הדעות שבין פלגיה השונים. כיוון שכך, סבור שנלר, קיים צורך לחזק את התפיסה של אתוס הלוחם על הקרקעות, אתוס זה כולל את החייל בשדה הקרב ואת האזרח הנפגע בביתו או בדרכו מפגיעת מחבל שכן מדובר באותו מאבק מול "הרצון להשמיד אותנו". בדבריו מביע שנלר הערכה לפעילותם והקרבתם של כבאים, אנשי מד"א, שוטרים, אנשי שב"ס ואחרים, אולם בממד העקרוני הוא קובע כי אין לקשור בין חללי צה"ל לבין "אותם אנשים חשובים שמצילים חייהם של אחרים. אסור לערב בין אחד לשני". כיוון שכך סבור שנלר כי על מדינת ישראל לקבוע יום מיוחד עבור חללי שאר הכוחות, ולהערכתו קביעת יום שכזו לא תביא בעקבותיה טענה קטנונית לפלח כל מגזר ליום אחר, אלא תהיה הפנמת ההבדל העקרוני בין שני סוגי הנופלים, נופלי המאבק החיצוני ונופלי המאבק הפנימי-ישראלי. להערכתו, המציאות העכשווית בה מתחזקת התפיסה הפוסט ציונית השמה במרכז את הפרט וזונחת את האתוסים הציוניים, דווקא בה חשוב לחזק את ההפרדה המחזקת את מעמדם של הלוחמים על קיומה של המדינה. ביטול הפרדה זו "יפגע בביטחון המדינה" בהיותו ממשיך את הפגיעה באתוס הייחודי של הלוחם למען העם והארץ. על שר הפנים, השר אלי ישי, שדרש לכלול את הנספים באסון הכרמל, מרעיף שנלר שבחים. "הוא שר מצוין ואדם מצוין. נעשה לו עוול עצום. ישבתי כחבר ועדת הביקורת של הכנסת מול המשפחות, ואני יודע מה הוא עשה. הוא צדיק בניסיונות לשפר את המצב ודו"ח המבקר יעיד על כך כשיפורסם". עם כל זאת שב שנלר וקובע כי נושא הויכוח העכשווי הוא נושא ערכי בעל השלכות לעתיד שיש להכריע לגביו לא בעקבות רגש או תחושה זמנית כזו או אחרת (שלטעמו קיימת אצל השר ישי) אלא מתוך דיון עמוק ומעמיק.
