תחת הכותרת 'עם הפנים קדימה' מקיים ערוץ 7 את פרויקט יום העצמאות שלו. אישים מתחומי עשייה שונים ומגוונים משיבים לשאלה: "איך אתם מעריכים שתיראה המדינה בעוד עשרים וחמש שנים, ואיך הייתם רוצים שהיא תיראה באותם ימים?" חבר הכנסת הרב חיים אמסלם, יו"ר תנועת 'עם-שלם' סבור שבעוד 25 שנים ימרכז עם ישראל את עצמו כשהקיצוניות תלך ותעלם. "השוליים הקיצוניים ייעלמו", הוא מעריך ומבהיר: "אין מקום לקיצוניות בחברה מתקדמת, גם לקיצוניות חרדית", הוא אומר ומאמין שלעם ישראל לא תהיה ברירה אלא להתאחד, "נשכיל לראות את המאחד. את החסרונות נעלים. ההבדלים ייעלמו", הוא אומר. הרב אמסלם קושר כמעט לאגודה אחת את האופן בו הוא חוזה את העתיד לתפיסת עולמו. "נחזק את אחיזתנו על כל ארץ ישראל, נאחד לבבות. נפעל להחדרת ערך האחדות של עם ישראל", הוא אומר וכמעט נשמע כמו תשדיר בחירות, למרות שהוא טוען שהוא באמת מאמין לכל זה. ********************************************************************************** וזה מה שאומר לנו הזמר אודי דוידי כשהוא מתבקש להפליג קצת קדימה בזמן, רבע מאה בסך הכול: כדי לדמיין איך המדינה תראה בעוד 2 שנה, ואפילו כדי לדמיין איך הייתי רוצה שהיא תהיה בעוד 25 שנה, אני רוצה לחזור אחורה, למקור. ככה אני נוהג לעשות כשאני מגיע לפרשת דרכים. אז לפני כמה עשרות שנים קמו אנשים, שהמדינה אצלם, לפחות כלפי מה שהם הקרינו החוצה, לא היתה קרובה לליבם. הם האמינו בחזון ובצדקת הדרך. לא עברו הרבה שנים, ומדינת ישראל מתפתחת בכל התחומים, והופכת לסוג של מעצמה. בתחום החקלאות, למשל, רק 12 שנה אחרי קום המדינה, ומדינת ישראל כבר מייצאת לכל העולם פרי הרבעה מובחרים לייצור חלב. הזמן מתגלגל, נבנים בנינים, ונבנית מדינה. אף אחד לא ממש מתכנן אותה. אני בטוח שאם מישהו היה מתכנן אותה יותר, בתל אביב ובירושלים לא היו בעיות חניה... אבל לא הכבישים, לא הרחובות... ואולי אותם כבישים זו הדוגמא החיה לכך שלא ממש האמנו אז שזה שלנו באמת, שיש מה לחשוב על זה שפעם בטח נצליח לצאת מהחומות, ושיש מישהו למעלה שיעזור לנו לנצח את הזאבים מסביב. בנינו בצורה מצומצמת כדי לשרוד, ואי אפשר לזלזל באותו פלא ונס עצום של מה שהגענו. אז אם אני עוצר לרגע, ומנסה לראות מה יש לנו עכשיו ביד, אפשר לראות כמה ריבונו של עולם אוהב אותנו, ונתן לנו את ארץ ישראל במתנה. אין אף מדינה בעולם שעשתה מה שעשינו בזמן כל כך קצר. מה יהיה בעוד 25 שנה? אני ממש לא יודע. מה הייתי רוצה? שנרגיש מאמינים באמת בצדקת הדרך, שכשבונים רחוב, בונים אותו רחב, כי זה שלנו. כשבונים בניין, לא חושבים ממ"ד, לא חושבים מיגון. "הרחיבי מקום אהלך", שנזכה לקיים את זה באמת...
