בג"ץ הוציא צו המונע את סיפוח אזורי התעשייה של מועצה אזורית מטה יהודה לעיריית בית שמש. זאת בתגובה לעתירת המועצה האזורית מטה יהודה בדרישה לבטל את החלטת שר הפנים המעבירה את כל אזורי התעשייה של מטה יהודה לשטחה המוניציפאלי של בית שמש הוציא בג"ץ צו האוסר על המהלך עד להחלטה אחרת.

כזכור, טרם החלטת הבג"צ הפגינו תושבים מישובי מטה יהודה מתחת לביתו של השר אלי ישי וחילקו שטרות כסף לתושבים החרדים: "אם אתם רוצים את כספנו – קחו אותו ישירות מאיתנו".

בעתירה שהוגשה לאחרונה לבית המשפט הגבוה לצדק עתרה המועצה האזורית מטה יהודה, בראשות משה דדון, כנגד החלטת שר הפנים אלי ישי להעביר את ארבעת אזורי התעשייה הפעילים של המועצה האזורית מטה יהודה ושתי מחצבות פעילות לבעלות עיריית בית שמש.  העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין שלומי תורג'מן, רינה לפידות ויאיר עלני ממשרד אפיק תורג'מן ועורכת הדין ורד כהן מהלשכה המשפטית של המועצה ופורסת על פני מעל 400 עמודים טיעונים רבים המלמדים על חוסר הסבירות של החלטת שר הפנים. בעתירה ביקשה מועצת מטה יהודה לקבל צו ארעי וצו ביניים האוסרים על שר הפנים להמשיך בהליך סיפוח אדמותיה של המועצה לבית שמש.

בג"ץ נענה לבקשה והוציא בערב חג העצמאות צו ארעי נגד שר הפנים. בהחלטתו כתב  שופט בית המשפט העליון ד"ר יורם דנציגר: "אני מורה בזאת על מתן צו על תנאי לפיו לא ייעשה שינוי בגבולן המשותף של העותרת (מטה יהודה) והמשיבה 9 (בית שמש) וזאת עד למתן החלטה אחרת". הוא הורה למשיבים להגיש את תגובתם לדרישה למתן צו ביניים עד לתאריך 19.6.2011.

משה דדון ראש המועצה האזורית מטה יהודה מסר בתגובה: "החלטת בית המשפט שאישרה את  בקשתנו לצו מניעה מאשרת למעשה את עמדתנו בדבר חוסר הבהירות של החלטת שר הפנים שנשענה על המלצות לא מבוססות של ועדת הגבולות. אני מאמין גדול בצדק ובעשיית צדק, ובכוונתנו להציג בפני בית המשפט את כל הנתונים והראיות מוכיחים כי החלטת השר התבססה על המלצה שגויה".

במועצה טוענים כי מהעתירה עולה תמונה קיצונית לפיה עיריית בית שמש אשר גדלה באופן משמעותי בשנים האחרונות פנתה לשר הפנים בבקשה לסיוע בהגדלת הכנסותיה. שר הפנים נחלץ לעזרת ראש עיריית בית שמש וקבע, בניגוד לנוהלי משרד הפנים, כי יש לקבל המלצות ועדה שהוקמה ולהעביר את כל אזורי התעשייה ושתי מחצבות פעילות של המועצה האזורית מטה יהודה לבעלות עיריית בית שמש. כל זאת למרות שעיריית בית שמש נחשבת לרשות איתנה לעומת מטה יהודה שהינה רשות בעלת גרעון של עשרות מיליוני שקלים.

עוד אומרים במוצה כי עד היום נהג משרד הפנים לבצע שינויי גבולות בעיקר בשטחים לא מפותחים ובהתאם לנוהל דקדקני של משרד הפנים. לדבריהם מפרוטוקולים של הועדה, אשר צורפו לעתירה, עולה כי משה אבוטבול, ראש עיריית בית שמש סירב להצעה לקבל שטחים לפיתוח תוך שהוא מסביר: "יש פתגם שאומר, עד שבאה הנחמה יוצאת הנשמה, להמתין עד שיפותחו השטחים הללו ועד שנתחיל לקבל לראות טיפה שיווק, ארנונה, כל הדברים, מדובר על 20 שנה".

בעתירה מציינים עורכי הדין כי החלטת שר הפנים חסרת תקדים, מנוגדת למדיניות משרד הפנים ואף יוצרת תקדים מסוכן לפיו רשויות מקומיות מקושרות פוליטית אינן נדרשות להשקיע תקציבי פיתוח ויכולות להפעיל קשריהן כדי להעביר לבעלותן אזורים מיושבים אשר רשויות שכנות עמלו שנים רבות לפתחם.

ראש מועצת יהודה, משה דדון, אומר: "נעשה כאן מחטף, שוד לאור היום שלא היה כמותו בתולדות מדינת ישראל. ההחלטה מעבירה שטחי תעשייה מניבים ופעילים, שהמועצה עבדה שנים רבות על תכנונם, פיתוחים ושיווקים. אילו היו חברי הועדה בודקים את הנתונים לעומקם הם היו מגלים כי מטה יהודה נתמכת במענקי איזון ובמאמצים רבים והשקעה רבה הצליחה להקטין במהלך השנים האחרונות את הגרעון הגדול בו היא מצויה, בעוד העיר בית שמש הינה רשות איתנה. יש כאן עיוותים שלא התקיימו מאז פרשת נבות היזרעאלי לפני כ-3000 שנה. מדובר בהחלטה תמוהה וחסרת בסיס. אני רוצה להאמין שלא עומדים מאחוריה שיקולים זרים".

במועצת יהודה מוסיפים ומציינים כי "שתי הרשויות, מטה יהודה ובית שמש, ניגשו לועדה מתוך רצון להגיע להסכמות. החלטת השר תמוהה למדי לאור העובדה כי במקור ביקשה בית שמש לקבל כ-2000 דונם משטחי מטה יהודה, אך בפועל קיבלה "להפתעתה" למעלה מ-3000 דונם מאוכלסים ומפותחים המניבים מליוני שקלים בשנה והמהווים את כל אזורי התעשיה של המועצה האזורית מטה יהודה, כך שמשמעות ההחלטה היא גזר דין מוות למועצה". אנשי המועצה מנמקים זאת בכך שמשמעות ההחלטה היא ש"היטלי ארנונה עסקיים הנאמדים בעשרות מיליוני שקלים יילקחו מהמועצה בהינף יד. בנוסף, חלק מהשטחים המועברים נמצאים בתוך אזור המועצה ואינם גובלים בשטח השיפוט של העיר בית שמש. לנוכח הדברים שוקלים בימים אלה במועצה להפעיל את חוב הארנונה של העיר בית שמש למועצה האזורית מטה יהודה בסך של כ-20 מיליון שקלים".