הבוקר (א'), שנה לאחר מסקנות וועדת החקירה הממלכתית, תעלה לאישור ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק לתיקון הפיצוי לחקלאים ובעלי העסקים העקורים מגוש קטיף שמבקשים להקים את עסקיהם מחדש. ההצעה נועדה לאפשר לחקלאים לחדש את העסקים מבלי שיזדקקו להוסיף תשלום עצמי. לקראת הישיבה צפויים השרים לקבל מהחקלאים שי לא צפוי - סלסילות עם מיטב הגידולים של חקלאי גוש קטיף, אך כשהם חתוכים (חצי עגבניה, חצי פלפל וכו...). החקלאים מבקשים לבטא בכך שעם הפיצויים שקיבלו עקב העקירה הם אינם יכולים לחדש את המשק החקלאי שהיה בבעלותם כפי שהיה אז. הצעת החוק עלתה מאחר וכאשר ניסו החקלאים ובעלי העסקים להקים את עסקיהם מחדש לאחר העקירה מצאו כי הפיצויים שקיבלו על פי השמאות באותה שנה אינם מאפשרים להם לחזור לחיים שהיו להם. כך לדוגמא בעל חנות במרכז המסחרי נווה דקלים מספר: "הייתה לנו חנות לספרים, קלטות וכו' בגודל 30 מ"ר שקנינו לפני 15 שנה במרכז המסחרי בנווה דקלים. הפיצוי שקיבלנו על החנות, העברה, ציוד, מלאי וכו' מגיע לכ- 350,000 ש"ח. בסכום זה איננו מסוגלים לקנות חנות חדשה בגודל זהה במקום אחר ולכן נאלצנו לפתוח עסק דומה במכולה ליד הבית. בתקופה זו ההכנסה נשחקה בעשרות אחוזים עקב המבנה והצורה בה אנו עובדים". אצל החקלאים הבעיה חלמורה יותר כיוון שאצלם מדובר בחממות וציוד נלווה שלא ניתן להשיגו ב'יד שנייה' ולכן נמנעת מהם האפשרות להקים את החממות מחדש עם הפיצויים שקיבלו. הצעת התיקון לחוק, שהוגשה על ידי יו"ר הקואליציה זאב אלקין בתיאום עם משרד ראש הממשלה, קובעת כי וועדה מיוחדת שתדון בתביעות בעלי העסקים והחקלאים תהיה רשאית לפצות בהתאם לקריטריונים המפורטים בחוק בכוללים בין השאר הפסדים בגין איבוד עונה חקלאית, פגיעה בשוק הלקוחות, הוצאות שהוצאו בעקבות השינויים בקרקע ושיטת ההשקיה ועוד. (מצ"ב התיקון המוצע לחוק). מקורו של חוק זה, במסקנות וועדת החקירה הממלכתית שקבעה בנושא זה בדו"ח הסופי: "באשר לעסק ממשיך, סבורה הוועדה, כי מן הראוי שגובה הפיצוי שניתן לעקורים, לרבות המענקים העסקיים שניתנו לבעל העסק מכוח חוקים שונים, יאפשר את הקמת העסק במלואו ובגודלו המקורי, באזור הייחוס, וכל זאת, מבלי שתועמס על המפונה כל עלות הכרחית נוספת בהקמת העסק. במסגרת זו, יש להביא בחשבון את כל העלויות הנדרשות להקמת העסק מחדש, לרבות התאמתו לאזור הייחוס - ככל שזו אכן הכרחית לפי חוות דעת מקצועיות - כגון אמצעי חימום או קירור מיוחדים שלא נדרשו בעסק שפעל בשטח המפונה... זוהי חובתה הבסיסית של המדינה שפינתה את העסקים מן האזור המפונה, לאפשר לכל מי שחפץ בכך, להקים את בית העסק מחדש, באזור הייחוס. וזאת ללא כל עלות הכרחית נוספת מצידו". יצוין כי בגוש קטיף פעלו כ- 180 עסקים, בעיקרם עסקים קטנים, לצד מפעלי תעשיה בודדים, אשר פרנסו מאות עובדים ומשפחות. בנוסף, כ-380 משקים חקלאיים עובדו בגוש קטיף, מתוכם כ-240 משקים פעילים. בעלי העסקים שנעקרו מציינים כי "היכולת להקים את העסק מחדש, בסביבה שונה, עם לקוחות וכללי מסחר חדשים מוגבלת ביותר שכן אין בחוק התייחסות הולמת לעלות ההקמה, אבדן ההכנסות, המוניטין והאשראי בתקופת המעבר. שיטת חישוב הפיצוי המוטעית לעסק, אינה מאפשרת להעמידו באותו המצב שהיה לפני יישום תוכנית ההתנתקות".
