לאורך ההיסטוריה הייתה השמש כח מניע לתרבויות ודתות שלמות. בזמנים העתיקים, הימנעות ממנה וחיוורון של העור שויכו למעמד גבוה. הפועלים או נחותי העם לעומת זאת עבדו בעבודות חקלאות גינון ובאופן כללי נאלצו להיחשף לשמש והיו בעלי עור כהה או שזוף. בימי רומא העתיקה, נהגו נשות האצילים להלבין את עורן עם אבקה המכילה עופרת (מנהג שעלה להן בבריאות.. רבות מהן נפטרו מהרעלה). במאה העשירית ניסו את השימוש באבקה המכילה ארסניק להבהרת העור. ואילו בתקופת המלכה ויקטוריה השתמשו באבקה לבנה לאיפור ואף משחו פס כחלחל לרוחב המצח על מנת להעניק אשליית שקיפות ולובן לעור. נשות האצולה לא יצאו ללא כובע שמשיה ושמלות ארוכות. בשנות ה-20 של המאה העשרים העניקה אייקון האופנה קוקו שאנל הילת סטייל לאמבטיית השמש כשהשתזפה בדרום צרפת. בשנות ה-30 וה-40 כוכבניות הוליוודיות שיקפו סגנון חיים נינוח וזוהר כאשר הצטלמו בחוף ובבריכה. נעשו סרטים הוליוודיים עם תרבות חופים , בגדי הים הלכו וקטנו, הופיעו הביקיני ולהקות כמו נערי החוף, שחקנים שזופים - כולם חלק מתרבות הסגידה לשמש, והשיזוף נתפס כסמל לאיכות חיים, שפע, פנאי ומעמד כלכלי המאפשר זאת. העליות שהגיעו ארצה מאירופה הביאו עימן את התפיסות התרבותיות של הערצת השיזוף, חופשות קיץ ארוכות ותפיסת השמש כבריאה. בשנות הששים והשבעים בארץ ישראל היו ההורים לוקחים את הצאצאים לים, וחושפים אותם קיצים שלמים, לעתים עד כדי הופעת שלפוחיות. קרם שיזוף מטרתו הייתה בימים ההם לקדם שיזוף. ובכן, ניקח את הרגלי העבר, נוסיף לזה את העובדה שישראל היא ארץ שבה מרבית ימות השנה אנחנו נהנים משמש, את הנזק שגרמנו בייצור חומרים הפוגעים בשכבת האוזון במשך שנים רבות ואת מגמת ההתחממות הגלובלית שגם אנחנו חלק ממנה ונקבל את הנתון הבא: ישראל הינה השלישית בעולם אחרי אוסטרליה וניו-זילנד מבחינת הארעות מלנומה ממאירה, אותו סרטן עור אשר מסכן את החיים ושולח גרורות יותר מכל סרטן עור אחר הנגרם משמש. מלנומה אמנם שכיחה יותר ביהודים אשכנזים מסיבות שתוארו, אולם מופיעה גם ביהודים יוצאי ספרד, ואז עלולה להיות אלימה יותר. העור "זוכר" את הנזק משמש אשר נגרם לו במשך עשרות שנים. הנזק למבנה הגנטי של תאי העור נעשה בילדות ובנעורים ומתבטא עשרות שנים מאוחר יותר. כמו כן יש משמעות לרקע גנטי ולמינון קרינה מצטבר לאורך החיים. חטאי הנעורים ניכרים על העור כבר משנות השלושים ואילך, בצורת כתמים חומים למיניהם, נמשים, שומות, כתמים לבנים על האמות והשוקים (המאובחנים תדיר בטעות כפטרייה), גידולי עור וקמטים. נזק משמש הינו בר תיקון עד לגבול מסוים. לרפואה האסתטית כלים רבים לטיפול בנזקי שמש: קילופי עור, טיפולי לייזר, טיפולים במכשירי IPL ו-RF , קרמים מבהירים ומצעירים (במרשם מרופא עור) ועוד. לא רק מצליחים כיום להעלים את הנזק הקיים, אלא אף מחזירים נעורים לעור ומשקמים ממש את תאי העור המזדקנים. במקביל מומלץ להימנע מנזק נוסף. כל יציאה מהבית בין השעות תשע לחמש כרוכה בחשיפה לשמש קופחת. חשוב למרוח קרם הגנה משמש בעל מקדם הגנה גבוה ככל האפשר. (המלצה: SPF 50, עם חסימה של קרני UVA ו-UVB). לא מספיק למרוח את הפנים. חשוב לשים לב גם לצוואר, אוזניים, עורף- כל איזור חשוף אחר. ובגברים: הקרחת. וטיפ אחרון: שימו לב לעורכם. שינוי בנגעים, התכהות גרד או דמם שלהם צריכים לעורר חשד-ולפנות לבדיקה. וגם ללא סימנים מחשידים- היבדקו אחת לשנה אצל רופא העור שלכם, בתקווה שנצליח להידרדר סטטיסטית מבחינת המיקום העולמי שלנו בדירוג שכיחות המלנומה. ד"ר בת שבע מרקוס, מומחית למחלות עור ומין, מנהלת המרכז לאסתטיקה, המרכז הרפואי איכילוב תל-אביב
