מרכז קנדה עתר לבג"ץ כנגד מינהל הספורט וועדת התמיכות של משרד התרבות והספורט, בגין החלטתם לשלול את מעמדו של מרכז קנדה במטולה, כמרכז אימון אולימפי, ולשלול את זכאותו לתמיכות. מרכז קנדה מפעיל את משטח ההחלקה האולימפי היחיד בישראל. במרכז מתקיימות תחרויות בין לאומיות ומתאמנות בו אגודות ספורט מקומיות בענפי הקרח השונים: החלקה אומנותית, הוקי קרח, ריצת קרח וקרלינג כמו גם פעילות לאזרחי הצפון ולנופשים בה. מנכ"ל מרכז קנדה, חגי רוזנבאום אומר, כי כתוצאה משלילת התמיכה, לא יוכל מרכז קנדה לסבסד המשך פעילויות של איגודי ספורט קרח, וענף ספורט הקרח בישראל, וכתוצאה מכך עתיד הענף כולו מצוי בסכנה. עוד אומר רוזנבאום, כי העתירה הוגשה כאשר כלו כל הקיצים ולאחר שפניות לכל הגורמים הרלבנטיים, לא הביאו לפתרון הבעיה, וכי מדובר בפגיעה חמורה ובלתי מתקבלת על הדעת במתקן ספורט אולימפי הממוקם בפריפריה. רוזנבאום אומר, כי ההחלטה של מנהל הספורט נובעת משיקולים זרים ושלא כדין, ומשמעותה עלולה להיות חיסול פעילויות ספורט מקצועי המתקיימות שנים בצפונה של המדינה. "על המדינה להחליט האם ברצונה בקיומה של פריפריה. לא ייתכן כי תחת כל עץ רענן ובכל ועידה יכריזו השרים כי הם באים לעודד פריפריה וכאשר הדבר מגיע למעשים יפגעו בפריפריה פגיעה אנושה ויחסלו ענפי ספורט מקצועיים, מצליחים המייצגים את המדינה. זו נורה אדומה לכלל ענפי הספורט בארץ על היחס וההעדפות הבלתי מקצועיות של משרד הספורט למתקני ספורט אולימפיים, בעיקר באזור הפריפריה" אומר רוזנבאום. התנהלות משרד הספורט מעוררת תמיהה: במשך שנים התאפשרה הפעלת מרכז קנדה כמתקן ספורט בסיוע תמיכה ששולמה למרכז על ידי משרד הספורט. גם בשנת 2010 הובטחה למרכז תמיכה כבכל שנה ובנוסף הורה מינהל הספורט למרכז קנדה להעניק הנחות וסבסוד למתאמנים על חשבון התמיכה. לפתע, ימים ספורים לפני תום שנת 2010 קיבלה ועדת התמיכות החלטה השוללת באופן רטרואקטיבי את מעמדו של המרכז "כמתקן אימון אולימפי", וזאת, בשל כך שמרכז קנדה דרש שהתאחדות להחלקה אומנותית על הקרח תכבד פסק דין של בית המשפט אשר קבע כי עליה לשלם עבור חובה למרכז קנדה בגין שירותים שקיבלה במתקן, סך הקרוב לשני מיליון ₪. באופן מוזר ובאופן חד צדדי הודיע מינהל הספורט מפורשות למרכז קנדה כי במידה ולא יגיע לפשרה עם ההתאחדות, בניגוד לפסק הדין, תישלל התמיכה בו וכך גם פעל בפועל. ההחלטה עצמה נמסרה למרכז קנדה רק בחודש פברואר 2011, לאחר שמרכז קנדה הגיש עתירה לבג"ץ הדורשת כי תתקבל החלטה בעניין לגבי שנת 2010. בעתירה נטען כי ההחלטה מבוססת על שיקול זר, התערבות אסורה של משרד הספורט ביחסים בין המרכז לבין ההתאחדות להחלקה על הקרח בניגוד לפסק דין; כי היא מנוגדת למבחני התמיכות לפיהם אמור משרד הספורט לפעול; כי היא התקבלה בחוסר סבירות קיצוני; באופן המפלה בין נתמכים; כי היא התקבלה ללא מתן זכות טיעון; ותוך פגיעה בהסתמכות המרכז על קבלת התמיכות; וכן פסולה ההחלטה בשל היותה רטרואקטיבית. חגי רוזנבאום אומר, כי "פעילות המרכז ללא תמיכות תהיה מוגבלת ביותר, והפגיעה הינה בראש ובראשונה בספורטאים, ובמיוחד בנוער שהוא דור העתיד, שלא יוכלו לעמוד בתעריפים ללא סבסוד. ספורט הקרח לא יכול להתקיים ללא תמיכת המדינה בספורטאים ובמתקנים, לאור עלות ההפעלה הגבוהה. הפגיעה חמורה במיוחד בשל העובדה כי המרכז ממוקם בצפון הארץ, בפריפריה, על כל הנובע מכך. עובדה תמוהה נוספת הינה עידוד משרד הספורט והמדינה באימון ספורטאים בענף ספורט הקרח בחו"ל, כאשר הכספים מועברים למעשה למאמנים בחו"ל ואין התעקשות על אימונים בארץ כך שהספורטאים בעצם מהגרים וחיים בחו"ל על חשבון המדינה במקום העדפת עידוד ספורטאים החיים והמתאמנים בארץ ואימונים במטולה, כפי שהיה לאורך השנים. בית המשפט קבע את העתירה לדיון לחודש ספטמבר והורה כי על המשיבים להגיש תשובה לעתירה.
