(באדיבות "הקול היהודי" - http://www.hakolhayehudi.co.il/ ) אתר "הקול היהודי" מפרסם הערב עדות נוספת של צעיר אשר נסחט ופותה על ידי אנשי השב"כ על מנת שישתף פעולה נגד חבריו במאחזים. אפי פלדבאום, תושב נחליאל כבן 22 סיים לפני כשנה שירות צבאי מלא בהנדסה קרבית. לפני מספר חודשים עבר אפי להתגורר ב'קיבוץ גבעת מנחם', מאחז שהוקם בסמוך לישוב נחליאל, במטרה לחזק את האחיזה במקום ולסייע לתושבי המאחז בפיתוח ובהתרחבות. גבעת מנחם נהרסה בעבר מספר פעמים בידי צה"ל אולם התושבים ממשיכים להיאחז בשטח. בגבעה ישנו בית כנסת גדול ומספר מבנים בהם מתגוררים בחורים, זאת בנוסף למטעי זיתים ועצי פרי נוספים שנשתלו בידי הבחורים. לפני כחדשיים פשטו לפנות בוקר על הגבעה כוחות משטרה. פלדבאום ושני בחורים נוספים שישנו במקום עוכבו בחשד להצתת רכב בכפר ביתילו הסמוך לנחליאל. בתום חקירה קצרה התברר שאין כל ראיה הקושרת אותם לאירוע והם שוחררו, לא לפני ש"קובי", רכז המחלקה היהודית בשב"כ האחראי על האיזור שוחח איתם. שניים מהבחורים עברו שיחת אזהרה בה הזהיר אותם "קובי" כי הם על 'סף תהום', כהגדרתו, וכי השב"כ פוקח עליהם עין. עם פלדבאום לעומת זאת הוא שוחח בנינוחות. "הוא שאל אותי על הקשר שלנו לאירוע ואני הסברתי לו שכל הלילה שהינו במבנה ושאין לנו קשר לאירוע" מספר פלדבאום. "קובי אמר שהוא מאמין לי ושהוא מעוניין לשמור איתי על קשר". השלושה שוחררו אך אפי לא עידכן את חבריו בתוכן השיחה שהיתה לו עם רכז השב"כ. לאחר יומיים, בשבת בבוקר הגיעו עשרות ערבים מהכפר ביתילו עד למרחק של כמאה מטרים מהמאחז, תוך שהם מיידים אבנים. פלדבאום התקרב אל הערבים וצעק להם להתרחק. "הערבים המשיכו לזרוק עלי אבנים ואז ביצעתי נוהל פתיחה באש. דרכתי את האקדח שברשותי אבל הם המשיכו להתקרב אלי ולידות אבנים. בשלב הזה חשתי בסכנת חיים ויריתי כדור אחד באויר", הוא משחזר, "הערבים החלו לברוח. רצתי קצת אחריהם וחזרתי לגבעה". זמן קצר לאחר מכן חזרו העבים אל המאחז, הפעם מאות מהם. כוחות צה"ל שהגיעו למקום סירבו להרחיק אותם. שוטרים שהגיעו למקום עצרו דוקא את פלדבאום בטענה שירה באויר. בתום חקירה הוחרם אקדחו האישי של פלדבאום והוא הורחק למשך שבועיים מאיזור נחליאל בתואנה מגוחכת. "החוקר אמר לי שכעת כשאין לי נשק, מסוכן שאני אהיה באיזור כי הערבים ירצו לנקום בי. החוקר הסביר שהם מרחיקים אותי למען ביטחוני…". למחרת האירוע, התקשר קובי, איש השב"כ, אל פלדבאום ואמר כי שמע על האירוע שהיה בשבת והוא מעוניין להיפגש איתו. פלדבאום הסכים. למחרת בבוקר הגיעו כוחות מג"ב לגבעת מנחם והחריבו את המאחז כליל. למרות זאת נפגש פלדבאום עם קובי במשרד השייך למחלקה היהודית בשב"כ, לא הרחק מכיכר הדווידקה בירושלים. "אתה מוקף בוילונות ולא יודע לאיפה לוקחים אותך" "לפני הפגישה המאבטחים שליוו את קובי בדקו כל הזמן שלא עוקבים אחרי ואין איתי אף אחד" הוא מתאר. "הם עשו עלי בידוק יסודי וקצת משפיל כדי לבדוק שאין עלי מכשיר הקלטה". "דיברנו כשלוש שעות בעיקר על עניינים אישיים שלי, תחביבים וכדומה. קובי אמר לי שהוא כמו חבר והוא רוצה לעזור לי לקבל חזרה את האקדח. הוא הביא צלחת עמוסת מאפים ועוגיות וביקש ממני לאכול אך סירבתי". בסיום הפגישה הוציא קובי פאוץ' עם ערימה תפוחה של שטרות, ונתן לפלדבאום חמש מאות שקלים, תוך שהוא מקפיד להחתים אותו על קבלה המאשרת שקיבל את הסכום האמור. הריטואל של הכסף והקבלות חזר על עצמו עוד פעמיים במפגשים הנוספים. בסיום הפגישה הראשונה הבטיח קובי כי הוא יבדוק את נושא הנשק וסיכם כי הוא יהיה איתו בקשר עד יום חמישי. גם במפגש השני שנערך ככל הנראה במתקן של השב"כ באיזור מלחה שוחחו פלדבאום וקובי כחברים. "שוחחנו על השירות הצבאי שלי ושוב על עניינים אישיים. בסיום הפגישה הוציא קובי 300 שקל ואמר לי שוב שהוא עדיין בודק את עניין הנשק ושהוא מתחייב שהנשק יחזור אלי". "בשלב הזה החלטתי לספר את העניין לחבר שלי," אומר פלדבאום. "אמרתי לו שאם עד זמן מסוים אני לא מספר על מה שקורה ביני לבין השב"כ עליו להפיץ את הסיפור. פחדתי שילחצו עלי וינסו לסחוט אותי כמו עם חיים פרלמן אבל עדיין היה את עניין הנשק, וקובי נתן לי מילה שלו על כך שהוא יחזיר לי את האקדח". בנסיעות למפגשים במה שנראה כמשרדי השב"כ, הוסע פלדבאום ברכבים בעלי ווילונות כהים, כשהנהג מקפיד להסתובב ממושכות בשכונות הירושלמיות בטרם הגיע ליעדו. "אולי כדי שלא אדע איפה אני, ואולי רק בשביל הפוזה", אומר פלדבאום. "אם תמשיך להפיגש איתנו נסדר לך גב משפטי" בשבת שלאחר מכן התרחש הפיגוע המזעזע באיתמר. הפגישה הבאה נדחתה. קובי טען בטלפון שעקב העומס בעקבות הפיגוע, עליו לדחות את הפגישה והחזרת האקדח תידחה אף היא. "בשלב הזה הבנתי שהם מורחים אותי ושהאקדח הוא תירוץ בשבילם להמשיך להיפגש איתי" אומר פלדבאום. ביום חמישי נערכה הפגישה השלישית בוילה של השב"כ באיזור גילה. "הגעתי לפגישה בהבנה שאת האקדח אני כבר לא אראה. שאלתי את קובי מה הסיבה שלי להמשיך להיפגש איתו. גם אם יחזירו לי את הנשק יכול להיות ששוב יקרה מקרה כזה ושוב אני אעצר ויחרימו לי את האקדח. קובי אמר לי שאם נמשיך להיפגש הוא יכול לסדר לי גב ולדאוג שאני לא איעצר אף פעם". בסיום הפגישה קיבל פלדבאום דיסק ועליו סרטים ו 500 ש"ח נוספים. "קובי לחץ עלי שאקח את הדיסק ואראה את הסרטים במחשב שלי. כמובן שהבנתי שזה בעייתי וזרקתי את הדיסק". קובי קבע כי הם יפגשו פעם בשבוע בכל יום חמישי והביא לפלדבאום מספר טלפון של המרכזיה של השב"כ למקרה שהוא ירצה ליצור קשר. קובי תדרך את פלדבאום בכדי למנוע פשלות. "אם אני מתקשר אליך ואתה ליד אנשים תגיד שזה טעות" הוא הורה. "נכנס יין יצא סוד" בשבת שלאחר מכן הסתיימה ההרחקה ופלדבאום חזר לנחליאל וסיפר את כל הסיפור לרב שלו. בפורים, עת נכנס יין ויצא סוד החליט פלדבאום לספר לכל החברים ולכל השכנים. "הרב שלי המליץ לי לפנות לעמותת חננו ולהתייעץ איתם מה לעשות. פניתי לזנגי מעמותת חננו ומאז לא שמעתי מהשב"כ ולו פעם אחת". מה לדעתך היתה המטרה של אנשי השב"כ בכל התהליך הזה סביבך? "אני מאמין שהם רצו להוציא ממני מידע בהמשך, אפילו לא בצורה גלויה. באחת הפגישות קובי הקריא רשימה של חבר'ה מנחליאל ואמר לי שהם החבר'ה הרציניים והפעילים בישוב, במטרה לראות את הבעות הפנים שלי. צחקתי כי הוא דיבר שטויות. הוא אמר לי על בחור אחד שהוא נגרר והם רוצים שאני אעזור להם למנוע ממנו להסתבך, ועל בחור אחר שהם רוצים לעזור לו בגיוס לצבא. אתה לא מודע לזה שהם מנסים להוציא ממך מידע. גם אם אתה חושב שאתה קשוח אם התחלת לדבר כנראה שגם תספק להם מידע בטעות" יכול להיות שבאמת יש להם כוונות טובות? לדוגמא לדאוג שאדם לא יסתבך. "אם היו להם כוונות טובות הם לא היו הולכים לבן אדם שלא עושה כלום ומנסים לשדל אותו נגד אחרים, ובטח שלא סוחטים אותו על רקע של שימוש בנשק שנועד להצלת חיים כמו במקרה שלי". מסכם פלדבאום, וממליץ לכל מי שנתקל בסיטואציה דומה, "פנו לחננו וספרו לכל החברים, הכח של השב"כ הוא בסתר, פרסמו והכל יתפוגג מאליו". עו"ד עדי קידר מעמותת חננו שליווה את פלדבאום במהלך המעצרים ופרשת ניסיון הגיוס הגיב לפרשה, "הנסיונות הנואשים החוזרים ונשנים של סוכני השב"כ לגייס לשרותיהם אנשים הנקלעים למצוקות, הן בגלל תיקים פתוחים והן בגלל בעיות נפשיות או כלכליות כאלו ואחרות הינם פסולים לחלוטין. העובדה שבכל הפעמים שנעשו דברים כאלו ניסו גורמי השב"כ להפליל אנשים חפים מפשע מוכיחה שהמעשה הוא פסול וראוי לגינוי".
