ועדת החוץ והביטחון בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי ערכה היום (שלישי) כנס מיוחד בנושא מוכנות הרשויות המקומיות למצבי חירום. בכנס השתתפו מלבד חברי הוועדה, ראשי ערים ורשויות מכל רחבי הארץ כולל מהמגזר הערבי. הכנס ביקש להציג וללמוד מניסיונם של ראשי רשויות שחווה אירועי ביטחוניים משמעותיים בעירם כמו גם לקבל תובנות שיאפשרו לשפר את אופן התמודדות האיומים העתידיים.
יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן (רובי) רבלין, התייחס בתחילת הכנס להחלטה להקים לאחרונה את המשרד לענייני עורף ואמר כי "גם אם יש כאלו שטוענים כי מדובר בהחלטה הנגועה בשקולים פוליטיים, להערכתי טוב שהמדינה החליטה להקצות שר שכל ייעודו להיות מופקד על העורף בשעת חירום".
יו"ר הוועדה ח"כ שאול מופז (קדימה) אמר כי "האירועים במזרח התיכון יוצרים אפקט דומינו שמדביק את הצעירים, כולל אלו המתגוררים בשטחי איו"ש. האינטרס העליון של ישראל באירועים המתחוללים באזור הוא בשמירת השלום עם מצרים וירדן. על אף שהשינויים במזרח התיכון התחילו מהצעירים, בסופו של דבר, לא הם שתפסו את השלטון".
"אני מייחל ליום בו העם האיראני יחצה את מחסום הפחד ויצא כנגד ההנהגה. מנגד אני מקווה שהאירועים לא יגלשו לעבר ירדן". עוד הוסיף מופז כי "מרכזי האוכלוסייה בישראל הפכו לחזית. במלחמה הבאה לטילים שיפלו במרכזי הערים יצרו אפקט משתק. לראשי הרשויות חייבים לתת כלים וסמכויות כדי שאלו יוכלו לתפקד בשטח כמפקדי אוגדות. אומנם המדינה החליטה להקים את המשרד להגנת העורף אך בפועל כל הסמכויות לטיפול העורף נשארו בידי משרד הביטחון".
"אם מדינת ישראל תדע להיות ערוכה באופן ראוי לרעידת אדמה היא תדע להיות ערוכה גם ללחימה בעורף", אמר ח"כ מופז שהתייחס בסקירתו גם לנושא המדיני, "כשאין ניצנים לתהליך מדיני עם הפלסטינים הדבר מקדם את הקמתה של מדינה פלסטינית דרך האו"ם. התהליך המדיני מול הרשות הפלסטינית הוא הכרחי עד כדי כך שהוא יכול להוות גורם שמייצב את מזרח התיכון כולו".
יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט אמר בכנס כי "גם במלחמה הבאה ראשי הערים יהיה המפקדים בשטח. אם הממשלה תמשיך לחבוט בראשי הרשויות ולהחלישם, המדינה הזו תחוסל. המדינה צריכה לקבל החלטה אמיצה שגם המקלטים ובנינים המשותפים יעברו לאחריות הרשות המקומית. במערכת פתיחת המקלטים האוטומטית הושקעו תקציבים רבים וכיום פיקוד העורף הפסיק לתחזק את המערכת. נכון שהמדינה תבנה "בור אזרחי" שירכז את מאמצי העורף בשעת חירום בדיוק כפי שיש "בור" במטכ"ל לצרכי הלחימה בחזית".
מפקד פיקוד העורף, האלוף יאיר גולן, ציין כי "משך הלחימה בעימות הבא יהיה ארוך יותר, מספר הטילים שיופעלו נגדנו יהיה גדול משמעותית, טווח הטילים גדל וחל שיפור משמעותי בדיוק ובעוצמתו הטילים. העברנו לכל אחד מהרשויות את תרחיש החירום שהצפוי להתפתח בעיר, כולל מספר הטילים שינחתו בעיר וזמן ההתרעה שיהיה להם עד לנפילת הטילים".
"היום אנחנו לא מאמנים רק את ראשי הרשויות אלא עד אחרון העובדים ברשות. אנחנו מצפים שחלק גדול מהשירותיים שיקבלו האזרחים בשעת חירום יינתנו במקלטים הציבוריים. נכשלתי בניסיון לגייס ולתרגל תלמידים מתנדבים שיעזרו בשעת חירום. נכון להיום ישנם 28 מפעלים שמחזיקים חומרים מסוכנים שנמצאים בקרבת הערים".
יו"ר וועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף בנצבים, ח"כ זאב בילסקי, אמר כי "כדי שנוכל בשעת חירום לאפשר לראשי הרשויות לנהל את העיר כמפקדי אוגדות חייבים לאפשר להם לקבל סמכויות אופרטיביות על פי חוק".
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אמר בכנס כי הוא "ממש מבועת מהאפשרות שבחיפה תהיה רעידת אדמה או צונאמי. זה מפחיד אותי אפילו יותר מהאפשרות שיפלו טילים בעוף. במצב הנוכחי אנחנו ממש לא בכיוון להתמודדות בתרחישים אלו. לצערי את מרבית ציוד החירום שלנו אנחנו רוכשים מכספי תרומות. הגיע הזמן להרוס את המקלטים הציבוריים שמהווים מניסיוני רק מלכודת מוות".
ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, הוסיף כי "אני לא סומך על אף אחד בזמן חירום, גם לא על המדינה. רק לעשרים אחוז מהתושבים בעיר יש מקלטים ראויים כאלו שאינם משמשים כמחסנים פרטיים".
ראש עיריית צפת, אילן שוחט, אמר כי "במלחמת לבנון השנייה, מי שלא היה מקורב לגורמים מסוימים בעריה, לא קיבל את כל תמיכה הראויה מהרשות. מה שלא עובד בשגרה לא יעבוד גם בחירום. למדנו מאירועי העבר ומרעידת האדמה בהאיטי שלדברים הקטנים יש משמעות גדולה כמו כפפות לומוים וג'קים".
ראש עיריית שדרות, דוד בוסקילה, ציין כי "הדבר החשוב ביותר בהתמודדות של התושבים בתרחישי חירום זה החוסן החברתי. בזמן המלחמה כל השרים מגיעים לבקר אותנו אבל באותו רגע שהלחימה הסתיימה הם כולם נעלמו. האטימות של הממשלה עוברת כל גבול. ישוב שלא יהיה מוכן, בסופו של דבר יינטש בשעת מלחמה".
ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל), תא"ל (במיל') זאב צוק-רם, אמר כי "אם המדינה קיבלה החלטות מסוימות בתחום העורף, ראוי שהמדינה גם תממש את ההחלטות שלה. יש פער גדול מאוד ביכולת של המדינה לספק את ערכות המגן לכל האזרחים ומנגד חלקים גדולים באוכלוסיה כלל לא פנו לנקודות החלוקה".
"40 אחוז מהמקלטים הציבוריים חזרו למצבם הגרוע כפי שהיה לפני מלחמת לבנון השנייה. לראשי ערים יש סמכות לקנוס אזרחים שמשתמשים במקלטים כמחסנים. ועדת החוץ והביטחון צריכה להגדיר תקציב שיהיה מיועד לצרכי העורף", הוסיף צוק-רם.
ראש עיריית נצרת, ראמז ג'ראייסי, ציין כי "עד העשור האחרון בישובים הערביים לא הייתה כל מודעות לנושא החירום בישובים הערבים. מרבית המבנים במגזר הערבי לא כוללים מרחבים מוגנים כולל בבתי ספר. ראוי שהמדינה תפעל לסבסד חלקי מעלות הבנייה של המרחבים המוגנים בכדי להשלים את החוסרים".
