היום לפנות בוקר, נפטר בירושלים, לאחר מחלה קשה - חתן פרס ישראל ויקיר העיר ירושלים, פרשן התנ"ך יהודה קיל. יהודה קיל, מאנשי החינוך הבולטים בציונות הדתית, היה ממייסדי החינוך הממלכתי-הדתי בארץ ועמד בראש החינוך הדתי, במשרד החינוך, במשך שנים רבות. קיל היה העורך הראשי של פירוש "דעת מקרא" על התנ"ך ופירש רבים מספריו. על כך קיבל את פרס-ישראל. פירוש "דעת מקרא" מכסה את כל ספרי התנ"ך ושולבו בו בצורה מוצלחת ביותר דברי פרשנות המבוססים על פשוטם של המקראות יחד עם חקר הלשון, ההיסטוריה, השימוש בממצא הארכיאולוגי והסתמכות על דבריהם של חז"ל ומפרשי המקרא לדורותיהם, והוא מאיר בפירושו את התנ"ך בראייה רב תחומית. מאז הוצאתו של פירוש דעת מקרא, נמצאים ספרי "דעת-מקרא" כמעט בכל בית והוא נלמד בבתי ספר, מכללות, אוניברסיטאות וישיבות בארץ ובעולם. יהודה קיל נולד בליטא ב 1916 ועלה לארץ ב 1936. בסוף שנות ה- 30 של המאה ה- 20 למד באוניברסיטה העברית בירושלים, היסטוריה, ארץ ישראל ומקרא. היה למזכיר ההנהלה הארצית של בני עקיבא והיה ממקימיה ומוביליה של תנועת בני עקיבא בארץ יחד עם שנים מחבריו, הרב משה צבי נריה ופרופ' דב רפל. שלושתם הובילו את החינוך הממ"ד מראשית דרכו והיו ממנהיגי החינוך הדתי בשנותיה הראשונות של מדינה ובתקופת העליות הגדולות. מראשית המדינה ועד 1977 מילא יהודה קיל תפקידים בולטים בחינוך הדתי. הוא עמד בראש החינוך הדתי במשרד החינוך מ 1967 עד 1977. מפעל חייו, פירוש "דעת מקרא" על התנ"ך החל עם פרישתו ממשרד החינוך, הוא עמד בראש המפעל האדיר ופירש רבים מספרי התנ"ך. בנוסף, היה מרצה לתנ"ך וארץ ישראל, באוניברסיטת בר-אילן ומכללות רבות במשך שנים ארוכות. בשנת 1992 קיבל את פרס ישראל. בשנת 2002 קיבל את יקיר ירושלים. השאיר אחריו משפחה גדולה, ילדים, נכדים ונינים.
