בעל פיצוציה בבת ים ושוטר ליווי אשר עבד אצלו לאחר שעות העבודה, הורשעו בעבירות של מרמה וגניבה בידי מורשה, לאחר שנטלו 10 מיליון ש"ח ממשקיעים תוך הבטחה להשקעה בתשואות גבוהות אך לא השיבו אותם. סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, אברהם היימן, דחה את כל טענותיהם של הנאשמים, תוך שהוא מציין כי "על פי שיטת השידול ושכנוע הקורבנות יצרו השניים תמונת מצב מוליכת שולל שמדובר בעסקה בטוחה, לפי שהשניים נתנו לקורבנות "שיקים לבטחון". הנאשם המרכזי טען במשפט כי השקיע את הכספים ב"שוק האפור" ואותם גורמים בשוק האפור הם שהפילו אותו וגרמו לקריסת העסק, אך השופט דחה את הטענה תוך שהוא מפנה לחקירותיו של הנאשם במשטרה ומביע חוסר אמון בגרסתו, "כל התנהלותו היא התנהלות נכלולית שכל כולה דברי ומעשי שקר ומרמה. איני נותן אימון בגירסת הבדיות שבפיו לפיה השקיע כספים אצל גורמים בעולם הפשע או בשוק האפור. סיפור זה לא נוצר אלא כדי לתעתע. למעשה אינני נותן אימון בדבר כלשהוא שיצא מפיו". השופט הוסיף וקבע, כי "שני הנאשמים ידעו כל העת ומלכתחילה, שאין בנמצא כל דרך לשלם ריבית בשיעור כה גבוה, אלא אם כן, "הכסף צומח על העצים" או שיש בידיהם מכונה להדפסת כסף. גם בסוף הדרך כאשר מערכת המרמה קרסה, המשיכו שניהם בהוצאת כספים מקורבנות תמימים". לדבריו, "העובדה המדהימה היא שלמרות ששניהם ידעו כי אין סיכוי להחזיר כספי הקורבנות הרי שסמוך לחודש מרץ 2006 ניסו לשדל הקורבנות תוך הבטחה להעלות אחוז התשואה באופן מופרז עוד יותר". מהכרעת הדין עולה, כי רבים מ"המושקעים" אצל הצמד, בעל הפיצוציה שניהל את "עסק ההשקעות" ושטר הליווי ששימש כ"מתווך", היו שוטרי יחידת הליווי בה עבד השוטר המתווך, אשר איבדו את כל כספם בפרשת המרמה.