העישון נתפס בדרך כלל כגורם נזק לריאות, אבל מסתבר שלא רק. גם נזק בחלל הפה עלול להיגרם כתוצאה מעישון, ופירושו – מחלות חניכיים, אובדן שיניים וכדומה – אפילו שבמקרה זה מדובר בעשן ולא במשהו מוחשי שלועסים או שותים.

למה זה קורה?
בספרות קיים מידע רב על נזקי העישון הגורמים מחלות בדרכי הנשימה, סרטן ומחלות לב, פוגעים בהיריון ומזיקים לסביבת המעשנים, וכדומה. בין השנים 1988-1984 נערך מחקר חשוב על ידי ד"ר סקוט טומאר, רופא שיניים אמריקאי הנמנה כיום עם חוקרי אוניברסיטת מיאמי שפלורידה. טומאר בדק למעלה מ-12 אלף מעשנים וגילה כי 42% מהנבדקים סבלו ממחלת חניכיים (כ- 6.4 מיליון מקרים בארה"ב). המחקר קבע סטטיסטית, אם כן, שהמחלה נגרמה כתוצאה מעישון. תוצאות המחקר פורסמו בשנת 2000 בירחון האיגוד האמריקאי לרפואת חניכיים, אחד העיתונים המדעיים החשובים ביותר ברפואת שיניים.

בקרב אוכלוסיית המעשנים, מצטמצמת משמעותית יכולתו של הגוף להתמודד עם החיידקים שגורמים למחלת החניכיים. כמות הנוגדנים קטנה וכך גם כמות כלי הדם הפעילים – ועל כן התגובה הדלקתית לגירוי איטית יותר וההתקדמות של המחלה מהירה יותר.

בספרות הרפואית הוכח גם ריפוי פחות טוב אצל מעשנים לאחר ניתוחים אורתופדיים, ניתוחים פלסטיים וכדומה והמצב בניתוחי חניכיים אינו שונה: ההחלמה מניתוח חניכיים כירורגי איטית והשיפור לאחר ניתוחי חניכיים למטרת רגנרציה (השתלות עצם ו/או חניכיים) פחות טוב מאשר אצל לא מעשנים.

כ- 70% מהמעשנים מעוניינים להפסיק לעשן והבשורה המשמחת היא שהמצב לפחות בחלקו, הפיך: בקרב מתרפאים אשר הפסיקו לעשן נראה שיפור משמעותי במדדי מחלת חניכיים ומצבם קרוב להתרפאות טובה ומהירה המאפיינת לא מעשנים.

אצל מעשנים מוצאים בדרך כלל כמות גדולה יותר של אבנית, כמות החיידקים הפתוגניים הגורמים למחלות חניכיים גדולה יותר, אפשר לראות "כיסים" עמוקים יותר בחניכיים ומצבים כמו נסיגת חניכיים מתקדמת ואיבוד עצם רב יותר. כמו כן, למעשנים יש פחות שיניים בפה.

מחלת חניכיים היא תגובה דלקתית של מערכת החיסון שלנו לגורם החיידקי. כתוצאה מהצטברות של חיידקים באזור צוואר השן (בין החניכיים לשורש) מתחיל תהליך הדלקת שבמהלכו מנסים גורמי מערכת החיסון להתמודד עם החיידקים. אלא שככל שהתהליך מתקדם והעישון מאסיבי יותר – כך נמשך ומתגבר הרס הרקמות התומכות בשיניים – הסיבים המחברים בין העצם לצמנט השורש (שכבה דקה אשר מכסה את השורש ומחברת בינה לבין החניכיים) מתרופפים, והחיבור של השן לחניכיים קטן.

בנוסף, העישון פוגע במערכת התמיכה של השן ויוצר נזק גם לצורתה החיצונית. את אחד מתוצרי הלוואי של הניקוטין, ה"קוטינין" רעלן אשר ניתן למצוא בכלי הדם הקטנים בחניכיים בקרב מעשנים. חומר זה וחומרי לוואי נוספים, "מסייעים" בהרס מערכת התמיכה של השן. הניקוטין אחראי גם לשינוי בצבע זגוגית השן. במקרה זה מדובר בחלק הקל של הבעיה משום שניתן להסיר את הצבע באמצעות ניקוי נכון ולשפר את הגוון. מאידך, הצבע הוא הבעיה המשנית, כזכור.

איך מטפלים:
ראשית – מפסיקים לעשן. אף טיפול במחלת חניכיים לא יהיה שלם ללא שיתוף פעולה מצד המטופל. בפגישה ראשונה אצל הרופא מתבצעת בדיקה קלינית ורנטגנית כמוכן במידה וקיים מידע נוסף על טיפולים שבוצעו למטופל גם מידע זה עוזר ע"מ להגיע לאבחנה ונקבעת ת. טיפול ראשונית.

מכיוון שהגורם העיקרי למחלה הוא החיידקים, השלב הראשון של הטיפול כולל הורדת העומס החיידקי בחלל הפה על ידי הקצעת שורשים, כלומר - הורדת כמות החיידקים מהאזור שמתחת לחניכיים ושיפור היגיינת הפה של המטופל באמצעות צחצוח נכון ושימוש בעזרים לניקוי בין השיניים. במקרים שבהם נעשה נזק כבד, יש לטפל בשיניים ספציפיות, לעקור שיניים "אבודות", לבצע שחזורים בשיניים עם עששת ושיקום אזורים מחוסרי שיניים. וכיוון שהעישון הינו גורם סיכון משמעותי למחלת חניכיים, יש להדגיש את חשיבות הפסקת העישון להצלחת המשך הטיפול, ולבריאות טובה בכלל.

אם המטופל סובל ממחלות כלליות נוספות – סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב, מחלות בדרכי הנשימה או סרטן - זה הזמן לאזן אותן ולטפל בהן בשיתוף עם הרופא הכללי. הפסקת העישון וטיפול במחלות החניכיים – תסייע לשיפור הבריאות הכללית של המטופל.