הסיכוי של נער עולה, או בן למשפחת עולים, להגיע לבתי הסוהר - הוא כמעט פי שניים מסיכוייו של בני גילו הישראליים. נתון קשה זה נחשף הבוקר בוועדה העלייה והקליטה של הכנסת. יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון (הליכוד) אמר ש"מדובר בנתונים מזעזעים. פשוט רעידת אדמה. אנחנו מאבדים את הנוער הזה, בגלל קשיי הסתגלות ומצוקות הקליטה - וזו פצצת-זמן חברתית". על-פי הנתונים, כפי שנאספו ע"י מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי שיעור התיקים הפליליים בהם היו מעורבים קטינים-עולים מתוך כלל התיקים של קטינים עמד בשנת 2009 על 15.3%, שיעור הגבוה בלמעלה מפי שניים משיעור הקטינים העולים בכלל אוכלוסיית הקטינים בישראל (7.2%). לדבריה של פלורה קוך-דבידוביץ', מחברת המחקר, מידת המעורבות של ילדי-העולים היא בניגוד למגמת הגידול שנצפתה עד שנת 2004 במידת מעורבותם של קטינים עולים בפשיעה, הרי שהחל משנת 2005 חלה ירידה משמעותית בשיעורי הפשיעה בקרב קבוצה זו, מ-22.4% בשנת 2005 ל-13.2% בשנת 2010. על אף הירידה, כאמור, מספרם של ילדי העולים הוא עדיין כמעט פי-שניים ממספרם של בני גילם הישראלים. ירידה משמעותית במהלך השנים חלה גם בחלקם של מספר הקטינים העולים החשודים במעורבות בפלילים מכלל הקטינים החשודים בעבירות אלו: מ-14.3% בשנת 2007 ל-11.3% בשנת 2009. עם זאת, גם נתון זה עדיין גבוה בכאחד וחצי משיעורה של אוכלוסיית העולים הקטינים בכלל האוכלוסייה. הנתונים העדכניים ביותר בפילוח אוכלוסיית הקטינים החשודים בפלילים לפי ארצות מוצא הם נתוני שנת 2007, מהם עולה כי בשנה זו 71.2% מהם היו עולי בריה"מ לשעבר, שיעור הגבוה משיעורם באוכלוסיית הקטינים העולים באותה שנה שעמד על כ-50%. בקרב יוצאי אתיופיה שיעור זה עמד על כ-17%, בדומה לשיעורם באוכלוסיית הקטינים העולים באותה שנה. גונדר-משנה דרור ולק, ראש מחלקת המחקר בשרות בתי הסוהר, גילה כי בשנת 2009 נכלאו כ-900 בני נוער מדי חודש במתקני השב"ס. בשנת 2010 ירד מספרם לכ-400 מדי חודש. לדבריו, היום כלואים 208 נערים עד גיל 18, מתוכם 33 המוגדרים עולים, 20 בני עולים ממדינות חבר העמים ושלושה-עשר יוצאי אתיופיה. לדברי ולק נתון זה יציב לאורך השנים. ח"כ שלמה מולה (קדימה) תקף נתונים אלו ואמר כי נתוני המסד של משרדי הממשלה ביחס לעולים - אינם אחידים, וע"י כך נגרם לעולים עוול עצום, "יש הבדל תהומי בין מי שנולד בארץ להורים יוצאי אתיופיה שגרים כאן כבר 30 שנה, לבין מי שעלה כילד לארץ. כל הזמן מקטלגים את יוצאי אתיופיה, וידה של המשטרה קלה בהפעלת אלימות כלפי יוצאי אתיופיה. זה מיצר גלי שנאה וחוסר שיתוף פעולה". ח"כ מולה קרא למשטרה להעדיף שיטור קהילתי ביחס לבני העדה. שרה כהן, מנהלת מחלקת הרווחה במשרד הקליטה הדגישה כי לאורך השנים נרשמת ירידה במספר הקטינים-העולים המעורבים בפלילים. היא ציינה כי נתוני שב"ס "צריכים להיבחן בזהירות כי בסך הכול מדובר בהיקפים קטנים – ואי אפשר ללמוד מהם על הכלל". לדבריה, שורת פעילויות ותוכניות שיקום לנוער-עולה כ"סיכויים" ו"משפחה תומכת" וכן "פורום הורים עולים" הוכיחו את עצמן במשך השנים וכי כשמונים אחוז מבני הנוער שהשתתפו בתוכניות אלו – לא חזרו לבצע עבירות. גם רס"מ הילה מזרחי, קצינת נוער באגף חקירות מודיעין במשטרה הדגישה כי המשטרה מפעילה מספר יוזמות מקומיות בהן נמחק רישום פלילי לבני נוער – תמורת התנדבות בקהילה. לדבריה, תוכניות אלו מותאמות לנער שביצע את העבירה, וכוללות גם פיצוי לניזוק – במקרה של עבירות רכוש. ד"ר אלי זרחין, מהאגודה הישראלית לילדים עולים טען כי משטרת ישראל מציגה "ילדי עולים" כמי שנולדו בחו"ל וכאלו יש רק 100 אלף, אבל בפועל ילדים למשפחות עולים יש בארץ כ 300 אלף. לדבריו, "יש ילדי עולים שגונבים אוכל כדי לשרוד ובבתי המשפט אין לפעמים ייצוג לילדים אתיופים, ולא בטוח שאם היה להם עורך דין טוב הם היו מגיעים לכלא".
