בפתח דיון של ועדת החוץ והבטחון שהתקיימה היום, הכריז יו"ר הוועדה, ח"כ שאול מופז (קדימה), כי הוועדה תקדם בתקופה הקרובה סדרה מעמיקה של דיונים לקראת הניסיון הפלסטיני לזכות בהכרה במדינה עצמאית באו"ם בספטמבר. הדיונים שיעסקו במכלול ההיבטים הקשורים בנושא: ביטחוניים, מדיניים, כלכליים, משפטיים וההסברתיים, יתקיימו במליאת הוועדה או במסגרת ועדות המשנה, במידה ותוכן הדיונים יהיה רגישי. בסיום העבודה המשותפת תוציא הוועדה דו"ח המלצות מסכם, שינסה לשקף את מגוון הדעות של חברי הוועדה. ליו"ר הוועדה יסייע בריכוז וקידום הדיונים ח"כ יוחנן פלסר (קדימה) ויועץ חיצוני. נציג מתאם פעולות הממשלה בשטחים אמר בדיון כי "בכירים בהנהגה הפלסטינית, כולל פיאד ובסביבתו של אבו מאזן, מערערים על כדאיות המהלך של הכרה באו"ם והרווח של הפלסטינים ממהלך זה. עיקר החשש הפלסטיני נובע מאפשרות התגובה של ישראל וארה"ב בדגש על ההצהרות של ישראל בתקשורת על סיפוח אפשרי של השטחים. קיים חשש מהותי כי הפלסטינים יבקשו כחלק מהמהלך לקראת ספטמבר ולאחריו ליצור מהלכי פרובוקציה עד לכדי עימות אלים". נציג בנק ישראל אמר במהלך הדיון כי "הכרה במדינה פלסטינית באו"ם עלולה להגביר את הלחצים והאתגרים הכלכליים איתם מתמודדת מדינת ישראל בעיקר בשל האפשרות לחרמות על סחורות ישראליות, קשיים ביבוא ויצוא כולל בלימת שתופי פעולה מול תאגידים בינלאומיים". שגריר ישראל באו"ם לשעבר, דני גילרמן טען כי "הבעיה היא שמדינת ישראל בעיקר מנסה לנחש מה יהיו הצעדים הבאים של הפלסטינים וראינו שהערכות אלו בדרך כלל נכשלות. במקום ליזום, מדינת ישראל נגררת ומובלת ולכן אנחנו נתפסים בעולם כסרבני שלום". "מדינת ישראל צריכה ליצור מהלך יזום ולקדם אסטרטגיה שקטה ולא פומבית. אנו עדים לסיטואציה שהנאומים הפומביים הפכו להיות העניין המרכזי דבר שגורם לשני הצדדים להינעל בעמדותיהם. אי אפשר לנהל מו"מ כמסיבת עיתונאים ולכן אין סיכוי להתקדם בדרך זו. ישראל צריכה להגיע להבנות שקטות עם ארה"ב על הקווים האדומים ומשם לחפש דרך להציג לפלסטינים סולם כדי לרדת מהרעיון של הכרה באו"ם". עוד הוסיף גילרמן כי "הפלסטינים, בעיקר פיאד, מעדיפים להבנתי, ללכת לכיוון של מו"מ ורק במצב של מבוי סתום ללכת לאו"ם וזאת בשל החשש שלהם להתנפצות ברחוב של הציפיות. גם אם בסיום התהליך לא תהיה הכרה במדינה פלסטינית דרך מועצת הביטחון, הלכה למעשה, כן תהיה הכרה לפחות ברמה התודעתית, דבר שעלול להוביל לחרמות ובידוד של ישראל". "מדובר בתהליך מסוכן בעיקר משום שהמשק הישראלי קטן ומאוד תלוי בסחר הבינלאומי", ציין גילרמן, "היום יש למעלה מ-2000 קצינים בצה"ל שמנועים מלהגיע לבריטניה. להערכתי הפלסטינים לא יפנו לעבר אינתיפאדה אלימה משום שהם למדו את הלקח שאופציה זו לא מקדמת אותם. אחד הדברים שניתן מבחינת ישראל לעשות הוא להכיר במדינה פלסטינית באיזה שהוא אופן ואם קצת מזל אולי הפלסטינים יעשו טעות ויצילו אותנו כשיוכיחו שאין פרטנר. פרט לצפון קוריאה אין היום בעולם סטאטוס-קוו ולכן אסור לישראל לשמר את המצב הנתון. כואב לי לראות שיש מי ששמחים כשהזדמנויות לשלום נופלות. גם אם התהליך היזום יכשל לפחות נדע שניסינו והוכחנו זאת לעולם. במצב הנתון אנחנו מתקרבים לקרחון ובינתיים אנחנו מסדרים על סיפון הטיטניק את כיסאות הנוח". פרופסור יפה זילברשץ, מומחית למשפט בינלאומי טענה בדיון כי "ההכרה במדינה פלסטינית דרך מועצת הביטחון לא תעבור בשל הווטו שיוטל. יחד אם זאת ניתן במקרים מאוד נדירים לעקוף את מועצת הביטחון דרך החלטת או"ם 337 המוכרת כ'מאוחדים למען השלום'. החשש העיקרי הוא מרצף של החלטות אנטי ישראליות באו"ם לאורך זמן שיהיה להם בסופו של דבר אפקט מצטבר כבד משקל בזירה הבינלאומית". עוד אמרה זילברשץ כי "צריך להפסיק לחשוב במונחים של 'או"ם שמום'. אין לנו אסטרטגיה ואנחנו נגררים אחרי הפלסטינים. לפלסטינים אין שום זכות משפטית להכרה בזכות השיבה של הפליטים. איך שלא מסתכלים על זה, הדבר הנכון לישראל לעשות הוא ליזום איזה שהוא מהלך ולא להסתכל על התהליך הזה מהצד". ד"ר רובי סיבל מומחה למשפט בינלאומי אמר בדיון כי "הכרה במדינה פלסטינית באו"ם תאפשר להם להצטרף ולחתום על אמנות בינלאומיות עם כל הזכויות והחובות הנוגעות בדבר. לאחר ההכרה באו"ם המתנחלים יוגדרו כמי שמתגוררים במדינה פלסטינית. למועצת הביטחון אין את הסמכות להגדיר גבולות אלא רק לסמן גבול. את ההסכמה על הגבולות ניתן לקבל רק בהסכמה משותפת של הצדדים". ח"כ אריה אלדד (איחוד לאומי) טען כי עד היום מדינת ישראל החזיקה בשטחים ביו"ש על בסיס "התפיסה הלוחמתית", "השאלה היא מדוע היום כשהפלסטינים מבקשים לתבוע את השטח, מדינת ישראל לא פועלת לסיפוח כתשובה נגדית?" ח"כ פואד בן אליעזר (עבודה) אמר כי "הדיון היום הפך אותי להרבה יותר פסימי. אין במדינת ישראל הנהגה שמסוגלת לקבל החלטה שתוביל ליוזמה מדינית. החל מספטמבר אנחנו צפויים לראות התעוררות ערבית, כשהמונים לא חמושים יעלו על הישובים היהודים מבלי שנוכל להגיב. כבר היום אנחנו חשים בלחץ הכלכלי שיוצר תהליך ספטמבר. לחץ זה צפוי רק להתגבר". ח"כ ישראל חסון (קדימה) טען כי "לפלסטינים היו הזדמנויות רבות בעבר לקבל מדינה על בסיס גבולות 67 ובכל זאת הם וויתרו. השאלה היא למה אנחנו צריכים להאמין שבמקרה זה הם יבקשו לסנדל את עצמם לגבולות 67. מצד אחד זו תהיה טיפשות לא להיכנס להידברות אך מנגד אני מעריך שקיימת אפשרות שהם לא ירצו לקדם את התהליך באו"ם עד הסוף ולכן אסור לנו להיכנס לפאניקה". יו"ר הוועדה מופז סיכם את הדיון כשאמר כי "בפני מדינת ישראל, לקראת ספטמבר ולאור האירועים במזרח התיכון, קיימת 2 אפשרויות: או ליזום מהלך שישפיע על סדר היום או להמשיך לקפוא במקום ולהתמודד עם כל התרחישים הפסימיים".
