שנה לפטירת הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ " ל ואנחנו מבקשים מבנו , רבה של העיר צפת , הרב שמואל אליהו , להתייחס לחסר הגדול , הן זה האישי והן זה הכללי . אפשר להתייחס רבות לתחושת האבדן הכוללת בעם מאז פטירת הרב , אבל אני מבקש לפתוח בממד האישי ולשאול היכן הם הרגעים האישיים הקשים שבהם אתה כבנו חש את החסר הגדול . " הרגע המשמעותי ביותר הוא כאשר מגיעה שאלה הלכתית קשה והתחושה היא שאין את מי לשאול . בממד הרחב יותר זה קורה כאשר מסתכלים על הציבור הדתי לאומי ורואים שחסרה הנהגה . זה ציבור שיכול היה ללכת יחד ולהביא הרבה ברכה למדינה , אבל זה לא קורה . ביחס למדינה התחושה היא שחסר מי שיתנו הצעות נכונות להנהגה , שיברכו ". עד כמה תכופה תחושת החסר האישית הזו שסיפרת עליה ? " זה קורה כמעט מדי יום ביומו . כמעט בכל יום עולה שאלה הלכתית שמצריכה כתפיים רחבות יותר , שיקול דעת עמוק ורחב יותר . קשה כשאין עם מי להתייעץ , ואגב , זה קורה לא רק לי . רבנים רבים מרגישים את המצוקה הזו של שאלות כבדות משקל מעל כוחותיהם . רק היום הגיעה אלי שאלה מורכבת מאוד , שאלה של חיים שנוגעת לזוג מסוים במצב מאוד מורכב . התייעצתי עם אחד הרבנים , ובסופו של דבר ספקנו כפיים ואמרנו שלשאלות כאלו אנחנו צריכים את הרב ". ובאשר לממד הציבורי הרחב יותר . הזכרת את היעדר המנהיגות המאחדת . " בהחלט . המציאות הזו גורמת חולשה גדולה לא רק לציבור הציונות הדתית אלא גם לציבור הכללי . עם הנהגה מלכדת ומאחדת המדינה כולה הייתה נראית אחרת לגמרי . היום אנחנו שומעים שדנים אם לבנות ביהודה ושומרון או לא , אם לבנות בירושלים או לא – זה הדיון שצריך להעסיק אותנו ? הרי המציאות סביבנו משתנה . החמאס מתחמש והמדינה נוהגת ברפיון ידיים . אם הייתה עוצמה רוחנית זה היה אחרת לגמרי ". הזכרת גם את ההנהגה הכללית שכעת אין לה במי להיוועץ . הם באמת היו מגיעים כדי להתייעץ עם הרב ? " כילד וכנער אני זוכר שהבית היה הומה חברי כנסת , שרים ולעיתים גם ראשי ממשלה שהגיעו אל הרב . הם הגיעו להתייעץ בחדרו של הרב . אנחנו לא נכנסנו כמובן . היה מדובר בשאלות פרטיות אישיות ושאלות כלליות ציבוריות . לא ידענו מה התרחש בחדר פנימה , אבל אני יכול לומר שבמבט מבחוץ ראינו איך אנשים נכנסים עם שק של בעיות על הכתפיים ויוצאים עם חיוך גדול ותחושת הקלה . ברור שבחדר פנימה נתן להם הרב תחושת חיזוק , תחושה של אמונה , תחושה שיש בורא . תחושה כזו מחזקת כל אדם ". נראה שדמותו של הרב הצליחה ללכד סביבה גם לאחר מותו , אבל גם עוד קודם לכן , גוונים שונים ורבים של ציבור . לא רק הציבור הסרוג ראה בו מורה רוחני . גם פלגים ביהדות החרדית וגם אנשים חילוניים . " הייתה בו אהבה גדולה ואמיתית לכולם . הוא לא היה מסתכל על הכיפה או העגיל , על השיער הארוך או הקצר . הוא היה מסתכל על האדם כאדם בעיניים חיוביות , ואדם שחש שמסתכלים אליו בעיניים חיוביות חש הזדהות ורצון להתקרב . בנוסף ראו את העוצמה ההלכתית שהייתה בו , ראו את הברכות שלו , ראו גם את מה שהיום אנחנו יכולים להגדיר כרוח הקודש שלו . אם אני מפליג לדימויים , אז לימדו אותנו חז " ל שצדיק דומה למקדש מעט , וכשם שבית המקדש הוא מעין מגנט עולמי שנהרו אליו , שהלב משך אליו ויצאו ממנו עם פנים מאירות , כך גם הצדיק , באים אליו ויוצאים עם פנים מאירות ". הזכרת כאן את מה שהיום אנחנו מגדירים כ ' רוח הקודש ' של הרב . הוא עצמו ביטל את הדברים בתנועת יד כשהיו מעירים לו על כך . " כן . הוא ביטל את הדברים ולא היה מוכן להתייחס אליהם . כשהיו אומרים לו ' ראה הרב , הנה בירכת והתקיים ', או ' הנה בירכת ונולד ילד אחרי שנים רבות ', הוא היה מבטל את הדברים ואומר ' זה לא אני . זה הקב " ה . אני לא בתמונה ". הדברים הללו מובילים אותי לים הסיפורים שאתם אוספים בדבקות מאז השבעה על פטירתו ומוציאים בספרים שנחטפים בציבור , והסיפורים ממשיכים ונערמים מכל עבר . תוכל לספר לנו על סיפור אחד שהפתיע אותך ? " כל סיפור מפתיע בזמנו . בכל פעם שאני נפגש עם זוג שמספר על ילד שנולד להם בעקבות ברכת הרב זה עדיין מדהים אותי למרות שהסיפור הזה חוזר על עצמו עשרות פעמים . ובכל זאת אספר לך סיפור אחד שהדהים אותי וממש לא האמנתי לו . הגיע אלי אדם מכובד וסיפר לי שפעם אחת , הגיעה זמן ברכת לבנה אבל היה עומס עננים ביום מושלג . אמר הרב לציבור ' נצא לברכת לבנה '. יצאו למרות מזג האוויר ואז הרב אמר לחזן ' תעשה ככה עם היד ', ונפנף ביד לתנועה כאילו הוא מפנה את העננים . הקהל צחק וכך גם החזן . הרב אמר לו ' נו , תעשה עם היד '. החזן שמע בקול הרב , הרים יד ונפנף לעבר העננים , ואכן העננים זזו ולפני עשרות מתפללים התגלתה הלבנה . אמרתי לאותו יהודי שסיפר לי את הסיפור הזה שאני לא מאמין , ובכל זאת מדובר באדם מכובד , מנהל בית ספר ... פניתי לחלק מהמתפללים באותו בית כנסת ושאלתי אם אכן ה \ כך היה . הם אמרו לי שזה לא סיפור , זו המציאות שם . מסתבר שכך היה תמיד , כשיוצאים לברכת לבנה גם אם מזג האוויר היה קשה היא הייתה נגלית . אם הרב היה אומר שבעוד שתי דקות היא תיראה , כך היה קורה . שאלתי אותם למה לא הגעתם לספר לי על כך . אני הרי אוסף את סיפורי הרב . התשובה שלהם הייתה מפתיעה : לא חשבנו לספר כי לא חשבנו שזה נס ..." מה המטרה מאחורי פרסום הספרים הללו ? לאן זה מוביל ? " המטרה היא שנרגיש שה ' נמצא בתוכנו . כך גם הרב , כאשר דיבר על הבבא סאלי או על אחד מרבותיו הדגיש בפנינו שיש בכך כדי ללמוד שה ' נמצא כאן איתנו . ריבונו של עולם לא היה עם עם ישראל רק ביציאת מצרים . הוא נמצא איתנו גם כעת . הסיפורים הללו מביאים קוראים רבים לדרישה עצמית גבוהה . רבים שואלים אם גם הם יכולים , אם גם אותם ה ' ישמע , והתשובה היא כן . רבים שואלים איך אפשר להיות כמו הרב ". אפשר ? " כן . תלמדו מסילת ישרים ותתעלו מדרגה אחר מדרגה . יכול לקחת כל אחד נקודה אחת ולעבוד עליה ולאחר מכן עוד נקודה ועוד נקודה ולהתעלות ". באופן אישי , איך אתה מיישם את הצוואה הרוחנית של הרב ? " בכל פעם אני עובד על נקודה אחרת בעצמי . כעת אני עובד על היכולת להתייחס לכל אחד ואחד ולתת את כל תשומת הלב לכל אדם , ואספר לך סיפור על המידה הזו . פעם אחת הגיע לישראל מלך ספרד ונקבעה לו פגישה עם הרב בכנסת . לפני הפגישה קבעו בני משפחה אחת להגיע לבית הרב ל ' חלק ' ה '. דחקו בבני המשפחה להגיע מוקדם כדי שהרב יוכל לצאת מוקדם בדרכו לפגישה עם המלך האורח , אבל המשפחה איחרה לבית הרב וכבר היו בטוחים שהרב יצא . כשהגיעו לבית הרב ראו שהוא עדיין מחכה להם . כששאלו אותו מדוע , הרי בני המשפחה איחרו , אמר להם הרב ש ' הילד הזה חשוב יותר ממלך ספרד ' וחשוב לתת את מלוא תשומת הלב לילד הזה ורק אחר כך למלך ספרד . זו הגישה שצריכה להנחות אותנו – כל ילד יהודי חשוב יותר ממלך ספרד וכל ילדה יהודיה חשובה יותר ממלכת אנגליה . את הגישה הזו אני מנסה לקיים בעיקר בתקופה הזו שבה העולם מנסה להאשים אותנו בכל אשמה אפשרית ואפילו שרצחנו את אלוהיהם , וגם אנשים מתוכנו לוקחים על עצמנו את האשמות הללו , ויעיד גולדסטון ... אנחנו שוכחים שכל ילד יהודי חשוב יותר מכל מלך " בראשית שיחתנו נגענו בחוסר האחדות בציונות הדתית . איך אפשר לתקן את הסוגיה הזו ברוחו של הרב ? " צריכה להיות משימה כוללת . ברגע שציבור לוקח משימה ומתגייס אליה הוא יתגבש . כשאין משימה גדולה וכוללת כל אחד רואה את האני שלו ומתנצח עם האני של חברו . כאשר לא אנחנו הוא העניין המרכזי אלא משימה אלוקית היא העניין הרי שכולנו מתבטלים בפני המשימה הזו ". ומהי המשימה לדורנו ? " המשימה המרכזית כעת היא קירוב . יש צימאון גדול של ציבור ענק שרוצה את דבר ה ' ואינו מבין מה ההבדל בין רב פלוני לרב אלמוני . הם רואים אותנו כנותני שירות לחיזוק הקשר עם ריבונו של עולם . צריך להאיר פנים . הציבור הכללי צמא וכל מי שעוסק בצורכי ציבור מרגיש את זה ".
