בג"ץ דחה את עתירת הוריו של סמ"ר קובי סמילג ז"ל שנהרג במלחמת לבנון השניה, נגד החלטת הרמטכ"ל שלא לנקוט צעדים משמעתיים נגד סגן מפקד הגדוד אשר לטענתם הוא האחראי לאי חילוצו של סמילג בזמן במהלך הקרב בבינת ג'בל.
באירוע המדובר עלה טנק מגדוד "הבוקעים" של חיל השריון על מטען, ובעת החילוץ נפגע טנק נוסף, בתוכו היה גם מפקד הגדוד. הסמג"ד הגיע לזירה ומייד החל בפעולות לחילוץ הנפגעים, אולם לאחר שהכוח הותקף העביר את חייליו לעמדות קרב והורה למפקד פלוגת הנדסה להמשיך במאמצי החילוץ.
בסוף, לאחר שלוש שעות, חולצו הלוחמים מהטנק שנפגע, אולם אז לא נותר אלא לקבוע את מותו של סמ"ר קובי סמילג.
מדובר במקרה אשר היה נושא לשורה של תחקירים וצוותי בדיקה בתוך צה"ל, אשר בסיומם קבע הרמטכ"ל כי בפעילותו של הסמג"ד לא נפל דופי, זאת למרות הלקחים אותם יש להפיק מהאירוע, ועל כן לא נקט נגדו בצעדים משמעתיים או פיקודיים.
ההורים, אשר סברו כי החלטתו של הסמג"ד לנטוש את מעורבותו האישית בחילוץ היתה בלתי ראויה, טענו כי החלטת הרמטכ"ל שלא לנקוט כל צעד, אפילו לא פיקודי, נגד הסמג"ד, היתה בלתי סבירה.
השופטים דחו את טענות ההורים וקיבלו את עמדת צה"ל, תוך שהם קובעים כי "במקרה שלפנינו, לא מצאנו כי החלטת הרמטכ"ל חורגת ממתחם הסבירות. התרשמנו שההחלטה התקבלה מטעמים ענייניים, ועל-בסיס שורה של בדיקות ותחקירים מקיפים שנערכו. בחינת האירועים נעשתה על-ידי גורמים מקצועיים, הבקיאים בתחום הרלוונטי ובעלי הכלים המתאימים לניתוח אירועי המלחמה והתנהלות המפקדים. כפי שכבר נקבע, כוחו של התחקיר הצבאי בכך שהוא מבטיח את פרישת המסכת העובדתית באופן המלא והמדויק ככול האפשר, וזאת בין היתר באמצעות עריכתו על-ידי "גורמים מקצועיים המכירים היטב את המציאות בשטח".
השופטים אף ציינו, כי "אין בליבנו ספק כי העותרים כואבים לא רק את נפילתו של יקירם, אלא גם את כאבו ברגעיו האחרונים. דבריו המרגשים של מר סמילג – אביו של קובי – בדיון שהתקיים בפנינו, חדרו לליבנו. הרצון האנושי הוא להקל על סבלם של העותרים. אולם, כוחנו מוגבל. אין בכוחנו להתערב בהחלטה שאינה חורגת ממתחם הסבירות. נוכח הטעמים האמורים השתכנענו כי הכרעתו של הרמטכ"ל בעניין זה היא סבירה, ומכל מקום אין בה כדי להצדיק את התערבותנו בהחלטתו המקצועית".
