ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, דנה היום (ראשון) בעיר אריאל, בנושא קליטת עולים חדשים בישובי יהודה ושומרון. בישיבה נחשף כי תוכניות הסיורים של סטודנטים יהודיים מחו"ל, כ"תגלית" ו"מסע" הממומנות כולן ע"י ממשלת ישראל, מקפידות להדיר את רגלי המטיילים מאזורים אלו. יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון (הליכוד) הדגיש כי על הממשלה להתנות את המשך הפרויקט – בהכללת אזורים אלו. בישיבה גם הוצגו נתוני העולים עד היום וקצב ההצטרפות של עולים נוספים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומארצות הרווחה. מנתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת עולה כי בעוד שבעיר אריאל נרשם אחוז גבוה במיוחד של עולים (42%) והיא בין הערים בישראל עם אחוז קליטת-העלייה הגבוה ביותר, הרי שבישובים רבים אחוז העולים הוא רק כעשרה אחוז, ונמוך מהממוצע הארצי (21%). יו"ר הועדה דנון ציין כי הקפאת הבניה בפועל, המתמשכת למרות ההצהרות, היא המחסום העיקרי בפני קליטת עולים נוספים, "אני מכיר אישית עולים רבים שמעוניינים להצטרף לישובים הקהילתיים, ורק בגלל היעדר דירות להשכרה, נמנעת קליטה מוצלחת שלהם באזורים אלו. הממשלה חייבת להתעשת, ולהתחיל בבנייה מאסיבית לדיור בישובים". בישיבה הציע יועץ ראש הממשלה לקליטת עולי אתיופיה, אדמאסו אלאלי, כי הממשלה תגבש תוכנית לתשורת הטבות לעיריות, ולמועצות האזוריות והמקומיות ביהודה ושומרון, שיקלטו את עולי אתיופיה בדיור ובהשמה בתעסוקה. בישיבה התברר כי במרכז האוניברסיטאי באריאל לומדים כיום 400 סטודנטים יוצאי אתיופיה, והיא המוסד האקדמאי עם הכי-הרבה עולים במספרים מוחלטים. באוניברסיטת תל-אביב לשם השוואה, לומדים רק 25 סטודנטים יוצאי אתיופיה. יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, ציין כי הממשלה מעולם לא עודדה התיישבות עולים ביו"ש ודרש להסיר את מגבלות פעילות הסוכנות היהודית בישובי יו"ש. ראש עיריית אריאל, רון נחמן, תקף בחריפות את אי-שיתוף הפעולה של הסוכנות היהודית בקליטת העולים בישובים, ואת החרם המוטל בתוכניות "מסע" ו"תגלית" על סיורים באזורים אלו. "לא יתכן שחלק מהארץ לא יהיה חלק מהמסע של הסטודנטים מחו"ל, ואנחנו לא נקבל כנורמאלי מצב א-נורמאלי. לא ייתכן שהמדינה משקיעה סכומי-עתק בתוכניות אלו ולא משפיעה על המסלול", הוסיף נחמן. הוא גילה כי גם קרנות כמו 'שותפות 2000', 'קרן רש"י' ו'קרן רוטשילד', אינן משקיעות ביהודה ושומרון, שכבר שנתיים לא נבנתה בעיר אריאל ולו דירה אחת, ואמר כי העיר מזדקנת, היעדר דיור מונע קליטת עולים וישראלים ותיקים. פרופ' מיכאל זיניגרד, רקטור המרכז האוניברסיטי באריאל ועולה-חדש בעצמו, הדגיש כי המרכז באריאל הוא מודל לקליטת מדענים-עולים. צדוק זהוראי, ראש מועצת אלקנה סיפר על כמה עשרות תלמידות יוצאות אתיופיה הנקלטות באולפנא המקומית מדי שנה, וקרא להוסיף גם סדנאות, סמינריונים, הכשרות ותוכניות-קיץ לעולים. גם ראש מועצת בית אל, משה רוזנבאום, סיפר על כ-550 עולים (כ8% מתושבי המקום) ועל רכז קליטה על חשבון המועצה, והדגיש כי "היינו יכולים להגדיל את הפעילות עשרות-מונים לו היה לנו סיוע ממשלתי. קלטנו גם מארצות מצוקה, וזה טיפול פרטני שנמשך שנים". יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין (הליכוד), הוסיף כי "גל העלייה האחרון קידם את ההתיישבות ביו"ש, ואני-עצמי חלק מהנתונים שמדוברים כאן, וחוויתי את החוויות הקליטה בעצמי". לדברי אלקין, "ההתיישבות ביהודה ושומרון החמיצה את אוכלוסיית העולים כיוון שאם הייתה קולטת כמו אחוז העולים באוכלוסיה הכללית, הרי שביו"ש היו יכולים להיות היום עוד כ 35 אלף תושבים, ואם כל מקום היה כמו אריאל, היו פה היום עוד 100 אלף תושבים". אלקין הודה, כי כיום "גם אם יבואו עולים, אין היכן לשכן אותם בגלל הקפאת הבניה, ואנו מנסים לשנות את המציאות העגומה". מנכ"לית עיריית אריאל, חנה גולן, קראה למשרד הקליטה להקצות תקציב מיוחד לטיפול בנוער עולה, המועד יותר לדבריה, לנשירה מלימודים. רב פקד יהודה בן יהודה, קצין אגף קהילה ומשטרה במחוז ש"י ציין מצידו כי המשימה העיקרית היא הנוער-העולה מחבר העמים המתבדל מהנוער הישראלי, והציע מכינות קדם-צבאיות משולבות לישראלים ועולים. שרה שראל, רכזת קליטה במועצה האזורית בנימין, ציינה כי "כיום אין בישובים בניה להשכרה ואין קראוונים, ולכן הישובים חסומים לקליטת עולים נוספים", והזהירה כי "ייתכן שנצטרך להפסיק להשקיע בעליה כי אין להביא אותם". לדבריה, עולים רבים מארצות הרווחה כצרפת וארה"ב, חווים משבר כלכלי לעומת הארצות מהם באו. לעומתה, סמנכ"ל ארגון "נפש בנפש", דני אוברמן, סיפר כי בשנה האחרונה עלו לישובי יהודה ושומרון כ-220 עולים, וכמספר הזה יגיעו לדבריו גם בשנת 2011. רוב העולים יגיעו לערים אריאל, מעלה אדומים ואפרת. הוא הדגיש כי מספרם איננו גדל בגלל המחסור בדירות להשכרה.
