ביום שישי הלך לעולמו אהוביה טבנקין, איש ארץ ישראל השלמה, בנו של יצחק טבנקין מראשי ההתיישבות העובדת. ביומן ערוץ 7 שוחחנו על דמותו עם בני קצובר, מראשי גוש אמונים, שהכיר את טבנקין מקרוב בעשרות השנים האחרונות בהן הוקמה והתפתחה ההתיישבות ביהודה ושומרון. "הרקע העיקרי לקשר בינינו לבין אהוביה היה אביו יצחק טבנקין, האיש מספר אחד של הקיבוץ המאוחד, אדם שכל ילדיו הלכו במורשתו. זה התחיל בבנו הבכור מויש'ל שפעל רבות למען ארץ ישראל השלמה, המשיך דרך יוספל'ה שהיה מח"ט בחטיבת הראל וגם פיקד על יצחק רבין, דרך חנהל'ה, אדריכלית שעזרה לנו בכל ליבה באחיזה בשומרון, ואהוביה הנחמד והחביב שהיה קצין מודיעין ובא יחד עם אביו לחזק אותנו עוד בשלבי האחיזה בחברון". קצובר ממשיך ומספר כיצד הקים אהוביה טבנקין בעין חרוד סניף תומך ההתיישבות, שם ארגן חברים מסניפיה השונים של ההתיישבות העובדת לתמיכה במתיישבי יהודה ושומרון. על בסיס סניף זה הוקם מועדון 'עין ורד'. קצובר מדגיש את התמיכה המוראלית המשמעותית שהייתה למתיישבים כאשר חשו את הרוח הגבית מגיעה מאגפיה השונים של התנועה העובדת. "בשנת 68' זה היה די טבעי, כשהדברים היו בחסות אביו וסמוך לפטירת אביו, הייתה אז חבורה לא מבוטלת שתמכה בעקרונות ארץ ישראל השלמה. עם הזמן זה הלך והתייבש כמו ההתייבשות הכללית של כל הערכים מתנועת העבודה, והוא הפך למעין עוף מוזר, הוא וחבריו שהלכו והתמעטו. הם הצליחו להנחיל מעט מאוד לדור הצעיר", אומר קצובר ומספר על השנים האחרונות בהן החליט טבנקין לחזק את הקשר עם ההתיישבות והצטרף חלקית לישוב קדומים ואף למד בישיבה שבמקום. עוד הוא מספר על הלווייתו של אחיו, כאשר פנה לחבריו החדשים ביו"ש וביקש מהם לומר במהלך הטקס הקיבוצי קדיש לעילוי נשמת אחיו, מהלך שהיה אז חריג מאוד בשל המכופתרות המקובעת של טקסי הקבורה בקיבוצים של אותם ימים. למרות זאת, מציין קצובר, התקבלו הדברים בהבנה ובכבוד. ומה באשר לדור הצעיר ביהודה ושומרון? קצובר מספר על ההיכרות החיה ביניהם לבין טבנקין, כאשר האחרון הקפיד להגיע מדי שבוע לביקור במאחזים ובגבעות השומרון כדי לחזק את ידיהם. זאת לבד מסיורי פתיחת הצירים בשומרון, סיורים שאליהם יצא בג'יפ שהוקצה לו על ידי הנהגת המתיישבים. "הוא הפך לדמות מופת. היו לו רעיונות ויוזמות. הוא דיבר על החזרה לחומש עוד לפני שהייתה בכלל העקירה. הוא ראה את הנולד. שכבה רחבה של צעירים הכירה אותו, ולגבי מי שהפסיד – חשוב להנחיל להם את דמותו". עוד מוסיף קצובר ומציין כי התייחסותו של טבנקין לעקירה הייתה חריפה מאוד ובמילים חריפות הוא תקף את האווירה הציבורית המאפשרת מהלך שכזה ובמילים חריפות במיוחד התייחס כלפי ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, "הוא ניסה למנוע את המהלך בכל מאודו והתאכזב מהיעדר המאבק בכפר מיימון". "הוא כמעט אחרון הנפילים מהדור ההוא", אומר קצובר המאוכזב לנוכח הקושי למצוא דמויות מסוגו של טבנקין בדור החדש ודור הביניים של ההתיישבות העובדת. "אני מוצא פה ושם קצת צעירים ודור ביניים, אבל לא נתקלתי במישהו שמתקרב לתעוזה וליכולת שלו".
