החורף של שנת 1991-1992 היה הקשה ביותר שידעה החקלאות הישראלית מבחינת נזקי טבע וכלל נזקי סופות, רוחות, ברד והצפות. בעקבות פגעי מזג האויר הקשים שילמה המדינה סכום של חצי מיליארד שקל פיצוי לחקלאים על הנזקים שנגרמו להם, אולם בשל ההתדיינויות הממושכות חלק מהחקלאים קיבלו את הפיצוי באיחור של עד חמש שנים. למרות הזמן הרב שחלף בין הנזק לחקלאי ועד לקבלת הפיצוי סרבה המדינה לשלם לחקלאים הצמדה. ארגון מגדלי הפירות הגיש תביעה באמצעות עו"ד שאול פלס בשם 3600 מגדלי פירות ו-600 מגדלי הדרים בדרישה להשלמת התשלום. לאחר דיונים ממושכים בערכאות שונות בועדות ערר ובתי משפט פסק כעת בית המשפט העליון כי על המדינה לשלם את הסכומים הנדרשים עם הצמדה על כל שנות העיכובים – סכום הפיצוי יגיע על פי ההערכה ל-50-70 מיליון שקל. הרכב השופטים בראשות השופטת פרוקצ'יה מתח ביקורת חריפה על דרך התנהלותה של המדינה ורבע כי היה עליה לפעול לבירור האמת ולעשיית צדק עם ציבור גדול של חקלאים שהמדינה חייבת להם חוב גדול. מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, אילן אשל, מסר שבית המשפט העליון תיקן עוול של המדינה כלפי אלפי חקלאים. המאבק של מגדלי הפירות נמשך בנחישות 16 שנים וכלל אכזבות בערכאות הנמוכות. זו הוכחה נוספת שמי שמרגיש שנגרם לו אי צדק צריך להלחם על זכויותיו. אשל קרא למגדלי הפירות וההדרים למהר ולמלא את הטפסים הנדרשים כדי לקבל את הפיצוי המגיע להם.
