ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיימה היום דיון בהצעת הממשלה להאריך בשנה נוספת את הוראת השעה, שנחקקה בעקבות המלצת בג"ץ, המסדירה את שידורי החסויות ותשדירי השירות בתחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל. הממשלה ביקשה להאריך את הוראת השעה בשנה, כדי לבחון את ההסדר הנוכחי במהלך התקופה. בתום דיון ארוך, שעסק בשאלות נוספות מעבר לסוגיית החסויות, החליטה הוועדה לאשר לקריאה שנייה ושלישית את הארכת ההסדר בשנה וחצי, זאת על מנת לתת לממשלה שהות לבחון את הנושא ולהסדירו באופן קבוע. היו"ר שאמה-הכהן פתח את הדיון ואמר כי הוא מתמקד בשני מישורים, האחר הוא המישור הכלכלי שכולל מאבק על עוגת הפרסום והשני הוא מישור פוליטי שכולל טענות לגבי התנהלות התחנה. "השאלה אם הקו של התחנה הוא שמאלני או ימני לא קשורה להוראת השעה, אבל לא נתעלם ממנה ", אמר היו"ר. עו"ד ישי יודקביץ' המשמש יועץ משפטי במערכת הביטחון הסביר כי ב-2005 נחקקה הוראת השעה, בעקבות בג"ץ שהגישו בנושא תחנות הרדיו האזוריות. לדבריו, הוראת השעה הוארכה ב-2007 וב-2010 וגם כעת מבקשת הממשלה הארכה נוספת. "ניסינו להביא להסדר קבוע אך לא היתה הסכמה בממשלה לגביו, ולכן החליטה הממשלה לבקש להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת במהלכה שר הביטחון יקים צוות שימסור המלצות בנושא הפיקוח הציבורי על התחנה", אמר. קצין חינוך ראשי, תא"ל אלי שרמייסטר, אמר כי התחנה היא נכס לצבא ולחברה ושידוריה מעשירים את עולמם התרבותי של חיילי צה"ל. "בראיית הרמטכ"ל והמטכ"ל, התחנה חיונית לצה"ל ולעם ישראל כולו", אמר תא"ל שרמייסטר. לדבריו, הפיקוח על התכנים כולל כפיפות לחוק רשות השידור וכן יש עליה פיקוח גם מתוקף היותה יחידה צבאית. הוא הסביר כי החסויות בגל"צ הן ייחודיות, משכם קצר והתוכן הוא מוגדר. השדר רזי ברקאי הסביר לחברי הוועדה כי התחנה משדרת חסויות ותשדירי שירות במשך 4 דקות בשעה בלבד, כאשר 3:40 דקות מוקצים לתשדירי שירות למוסדות ללא כוונת רווח ולמוסדות ציבור ועוד 20 שניות לחסויות. ח"כ דניאל בן סימון טען כי הפגיעה בגלי צה"ל באה ממניעים אידיאולוגיים יותר מאשר ממניעים עניינים ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' השיבה לבן סימון כי הוא זה שמכניס פוליטיקה לדיון שהוא אל פוליטי. בן סימון הוסיף כי צריך להשאיר לתחנה חופש מלא בתחום התקשורת. "זה ערוץ יוצא מן הכלל", אמר. ח"כ יעקב כץ הזכיר כי במחקר שהזמין ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת הוצגו נתונים לפיהם רק 4% מהשידורים של התחנה עוסקים בתכנים צבאיים. מפקד גלי צה"ל, יצחק טוניק, אמר מנגד כי המחקר בדק תוכניות קבועות וכי התחנה משדרת שידורים צבאיים רבים במתכונת מיוחדת, כמו לציון יום המילואים, לציון 5 שנים לחטיבת כפיר ועוד, שלא באים לידי ביטוי במחקר. טוניק הוסיף כי תקציב התחנה עומד על כ-40 מיליון שקל, כאשר חצי ממנו מגיע מהצבא וחצי מגיע משידור החסויות ותשדירי השירות. לדבריו, תשדירי השירות והחסויות מכניסים לתחנה כ-17 מיליון שקל בשנה. ברקאי התייחס לתקופת ההארכה ואמר כי התקופה שמבקשת הממשלה היא בעצם 10 חודשים וחצי, ולכן ביקש להאריך את האישור לתקופה ארוכה יותר של שנתיים. לדבריו, במקביל ישנה ועדת שרים שחברים בה שר הביטחון אהוד ברק, שר התקשורת משה כחלון, ושרת התרבות לימור לבנת, שאמורים לנסח את חוק גל"צ. ח"כ נחמן שי אמר כי "הוויכוח המכוער והמיותר סביב גל"צ עשה את העניין לפוליטי והוא לא פוליטי אלא כלכלי". לדבריו, הניסיונות להשתיק את התקשורת לא יצלחו. הוא הציע לשקול בחיוב את הצעתו של ברקאי בדבר הארכה של שנתיים והוסיף כי יש לסייע לתחנות הרדיו האזוריות בדרכים אחרות, בהן הפחתת התמלוגים. איילת שקד ממנהלי תנועת ישראל שלי אמרה כי התנועה יצאה למאבק פוליטי, לשבור את המונופול של השמאל על התחנה. "אנחנו רק רוצים גיוון בשדרנים, לא יכול להיות שלכל השדרנים הבכירים בתחנה יש את אותה דעה. אנחנו מבקשים גם שג"צ תעמוד מאחורי הלוחמים בשעת מלחמה ונושא החסויות הוא הזדמנות להתנות את האישור ברפורמה בתחנה", אמרה. ח"כ ישראל חסון אמר כי הממשלה לא עשתה את המוטל עליה במשך 6 שנים, ולא הסדירה את הנושא באופן קבוע. ח"כ חסון הציע, כאות של הבעת מחאה על כך שהממשלה לא עושה את המוטל עליה, לאפשר לגלי צה"ל חופש פעולה בנושא החסויות ותשדירי השירות. ח"כ דנון אמר כי צריך שלכנסת יהיה מנוף על ללחץ על הממשלה כדי שלא לחזור על הדיון הזה שוב ושוב. היו"ר שאמה-הכהן הציע לו להגיש הצעת חוק פרטית, כמנוף ללחץ על הממשלה, וח"כ דנון הודיע כי בכוונתו לעשות זאת תוך 10 ימים. ח"כ מיכאל בן ארי הציע לצה"ל לסגור את התחנה ובמקומה לקנות ימי שידורים בכסף שמוקצה לפעילותה. "יש הרבה מה לעשות עם הכסף למען החיילים ולא צריך לממן את התחנה כולה", אמר ח"כ בן ארי. מנגד, ח"כ ציפי חוטובלי אמרה כי אף אחד לא חושב שצריך לסגור את גלי צה"ל, אך יש מה לשפר בתחנה בנושא האיזון הפוליטי. באשר לטענות שהושמעו בדיון על כך שהתחנה לא עונה באופן מספק על תלונות הציבור קיבל היו"ר שאמה-הכהן את הצעת ח"כ שי. היו"ר קרא לתא"ל שרמייסטר למנות ממונה על קבילות הציבור שיהיה בעל סמכות הדומה למנגנון שאישרה הוועדה בחוק רשות השידור. בתום הדיון הציע היו"ר שאמה-הכהן, על מנת לאפשר לממשלה להסדיר את הנושא, להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשנה וחצי. הוועדה אישרה את ההצעה פה אחד, כאשר בהצבעה השתתפו מלבד היו"ר גם חברי הכנסת חמד עמאר, דניאל בן סימון, רוברט טיבייב, יוליה שמאלוב ברקוביץ, ציפי חוטובלי, נחמן שי ואלי אפללו.
