וועדת העלייה והקליטה של הכנסת תדון מחר בתופעת הפנייתם של תלמידים יוצאי אתיופיה – למוסדות חינוך על טהרת בני העדה. בסיוריה ברחבי הארץ, נתקלו חברי הכנסת של הוועדה לא-פעם ולא-פעמיים בבתי ספר ובגני ילדים שכאלו, והם מבקשים לבדוק האם מדובר ביד מכוונת או בתופעה הצומחת מהשטח, מה יחסם של עולי אתיופיה עצמם לתופעה - וכיצד ניתן לשנותה כדי ליצור מיזוג וקליטה טובים יותר. בישיבה ישתתפו נציגי משרדי הקליטה, הרווחה והחינוך, מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, עמותת טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה , הסוכנות היהודית, מכון ברוקדייל, מרכז היגוי של עולי אתיופיה, ארגוני עולים מאתיופיה, מרכז אדוה, מרכז השלטון המקומי, ישובים עתירי עולים יוצאי אתיופיה והנהלת ביה"ס נר עציון. בנתונים שפרסמה עמותת "טבקה" פורסמו מספר דוגמאות לבתי ספר בהם מדיניות הרשות והיעדר פיקוח של משרד החינוך הובילו ליצירת בתי ספר נפרדים ליוצאי אתיופיה. בבית הספר היסודי נר עציון בפתח תקווה, 100% מהתלמידים הם יוצאי אתיופיה (למעט תלמיד אחד). על פי טענת העמותה העירייה הודתה, בתגובה רשמית לפניית עמותת "טבקה", כי אין היא מפנה תלמידים יוצאי אתיופיה מחוץ לאיזורי הרישום. זאת, בניגוד למדיניות המוצהרת של משרד החינוך ובניגוד להמלצות ועדת "בס" שאת מסקנותיה אישר וקיבל משרד החינוך וכן בית המשפט העליון. בעמותת "טבקה" מציינים כי במרחק כקילומטר אחד לכל כיוון מבית ספר זה מצויים שני בתי ספר מזרם הממ"ד (מעלות חיים וכפר גנים). עיריית פתח תקווה לא נימקה מדוע קבעה את איזורי הרישום באופן כזה שמבודד את האיזור בו מתגוררים יוצאי אתיופיה מהאיזורים האחרים. בעיר נתניה מספר בתי ספר יסודיים בהם אחוז גבוה של יוצאי אתיופיה, ביניהם: בתי הספר סיני, שח"ל, רמב"ם, יבנה ורש"י. מדיווחים שהגיעו לעמותת "טבקה" עולה כי מספר הורים מקרב קהילת יוצאי אתיופיה שביקשו לרשום ילדיהם לבתי ספר מחוץ לאזורי הרישום נענו בשלילה על ידי הרשות. בשכונת "שמשון" באשקלון פועל בית הספר "אור החיים" שבו מעל ל-70% מהתלמידים הם יוצאי אתיופיה. העירייה מסבירה כי רישום תלמידים עולים מאתיופיה לבתי הספר נעשה לפי אזורי מגוריהם.
