שופט בימ"ש השלום בת"א, מנחם קליין, דחה בקשה לצו מניעה נגד בניה במגרש בבני ברק, תוך שהוא מפנה את התובעת לעובדה שישראל היא מדינה יהודית, בה מול הערך של זכות הקניין עומד גם הערך של לא לנהוג ב"מידת סדום". סיפור המעשה מתחיל במגרש של שותפים בעיר בני ברק, אשר חולק בין השותפים כך שלכל אחד מהם הותר לבנות על חלקו. בהמשך התחיל אחד מן השותפים לבנות בחלק השייך לו, אולם אז הגישה אחת השותפות בחלקו השני של המגרש בקשה לצו ארעי נגד הבניה. השופט נענה תחילה לבקשה, אולם לאחר שזימן את הדיון בנושא, התברר כי המבקשת נהגה בצורה שאיננה תמת לב והסתירה הליך מקביל אותו מנהל אחיה באותו נושא, אשר במסגרתו נדחתה בקשה לצו שימנע את המשך הבניה. לאחר שהשופט השתכנע, כי הטענות שעמדו בבסיס הבקשה לצו הפסקת העבודות אינן מבוססות, החליט לדחות את הבקשה ולבטל את הצו, תוך שהוא מציין כי בימנו אלה יש לעודד בניה במקומות שעכאלו ולא לעכבה. "החברה הישראלית עוברת תקופה קשה של מחסור בדירות מגורים בכלל ולזוגות צעירים בפרט. ההיצע דל אל מול הביקוש העצום. מחירי הדיור מאמירים ומחירי השכירות מטפסים בקצב מסחרר. קברניטי המשק חוזרים ומזהירים מפני "בועת הנדל"ן" והתפוצצותה העתידית שעלולה להסב פגיעה קשה למשק...עצירת הבנייה נראית בעיני כפגיעה בלתי מידתית באינטרס הציבורי המחייב עידוד קצב הבנייה כשהאוכלוסיה הכללית – ובמיוחד החרדית בעיר בני ברק – משוועת לפתרונות דיור כאמור", כתב השופט. עוד הוסיף השופט קליין, כי "חיים אנו במדינה שהוגדרה במגילת העצמאות ובחוקי היסוד כמדינה יהודית ודמוקרטית. על בתי המשפט ליישם בפועל בפסיקותיו את אמות המידה הערכיות שנובעות מהגדרה זו לחיי הפרט והציבור. ליחיד במדינה דמוקרטית ישנן זכויות חוקתיות המגנות על קניינו. אך בהיותינו גם מדינה יהודית, אל לו ליחיד לנהוג בזכויותיו הנ"ל ב"מידת סדום".
