ועדת החינוך של הכנסת דנה הבוקר בתזונה במערכת החינוך. בדיון עלה כי בשנת 2010 בהשוואת משקל בקרב תלמידים בכיתות א' עד ט' נרשמה עלייה באחוז הסובלים מהשמנת יתר מ-6.6% הסובלים מהשמנת יתר בכתה א' ל- 8.1% הסובלים מהשמנת יתר בכתה ט'. עוד עלה כי יהודים (ללא חרדים) וערבים (ללא בדואים) סובלים יותר מחרדים ובדואים מהשמנת יתר וכי ילדים השייכים למגזר הבדואי והחרדי סובלים יותר מתת משקל מאשר הקבוצות האחרות. מחלקת המחקר והמידע של הכנסת מסרה בדיון, כי פיקוח משרד החינוך על המזון המוגש ב'מפעל ההזנה' מבוצע מאז שנת 2007 על ידי חברת "מרנמת". במסגרת הפיקוח מבוצעות בקרות שטח וסקרים טלפוניים במוסדות חינוך ובדיקות מעבדה של המזון המוגש. החברה בודקת מגוון היבטים בהם טמפרטורת ההגשה של המזון, משקל המזון, אופן אחסון המזון, אופן ההגשה, היערכות המוסד החינוכי להזנה ושביעות הרצון של מן השירות של ספק המזון ומאיכות המזון. פיקוח משרד החינוך איננו כולל פיקוח תזונתי ולא נבדק הרכב המזון המוגש ומידת התאמתו לתפריט שקבע משרד הבריאות. מן הנתונים שמסרה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת בוועדה התברר כי חוזר מנכ"ל משרד החינוך מטיל את האחריות על הפיקוח על מערך ההזנה במוסדות חינוך על הוטרינרים העירוניים. מרכז המחקר והמידע פנה לשירותים וטרינריים ברשויות מקומיות שונות לצורך בדיקת מעורבותם בנושא זה. מן הבדיקה עלה כי חלק מן השירותים הוטרינריים עוסקים בפיקוח על מזון המוגש בבתי ספר, אך רשויות אחרות כלל אינן עוסקות בנושא זה בצורה ישירה. בהתייחס לנתונים אלה אמר זאב פיש, המפקח הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות: "הורחקנו מהפיקוח התברואתי על ילדי ישראל. הגוף שצריך לפקח על טיב המזון הוא גוף מקצועי ולא חברה במיקור חוץ. כדי לתת חוות דעת בנושא בריאות, תברואה, הנדסת מזון וכו' צריך שיהיו אנשי מקצוע מוסמכים לכך. הרגולציה והפיקוח צריכים להיות של משרד הבריאות ולא של משרד החינוך או כל גוף אחר". נושא מכירת דברי מזון משקה במזנונים, קיוסקים, קפיטריות ובמכונות אוטומטיות במוסדות חינוך מוסדר בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בנושא "הזנה וחינוך לתזונה נכונה במוסדות החינוך" שיצא בשנת 2006. בחוזר נקבע בין היתר כי אין למכור מזונות מטוגנים ועשירים בשומן דוגמת צ'יפס וחטיפים מלוחים או מאפים עשירים בשומן כגון בורקס, מזון מעובד דוגמת נקניקיות ומזונות עשירים בסוכר כגון עוגות, עוגיות וממתקים. כמו כן קובע החוזר כי אין למכור שתייה ממותקת. הנחיות החוזר תואמות את המלצות ארגון הבריאות העולמי בדבר מכירת מזונות ומשקאות במוסדות חינוך. כל מזנון, קפיטריה או קיוסק במוסד חינוכי, חייב ברישיון עסק תקף מהרשות המקומית ונתון לפיקוח תברואתי של הרשות המקומית ושל המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות. רישיון העסק איננו מחייב פיקוח תזונתי וחוזר המנכ"ל לא מציין מי הגוף האחראי על הפיקוח התזונתי. כבר בדוח המבקר לשנת 2008 קבע המבקר כי משרד החינוך אינו מפקח על ביצוע החוזר. גם בדוח מבקר המדינה לשנת 2010 קובע המבקר כי החוזר אינו נאכף ונמצא כי בתיכונים ובחטיבות הביניים עדיין נמכרים מזונות עתירי שומנים, פחמימות וסוכרים. בהתייחסה לנתונים אלה אמרה עירית ליבנה, מפקחת על תחום הבריאות במשרד החינוך כי למנהל בית הספר אין כל אפשרות לקבוע מה יוגש בקיוסקים במוסדות החינוך וזאת משום שהרשות המקומית היא זו המספקת רישיונות עסק למפעילי הקיוסקים. "אנחנו בעד שמשרד הבריאות יפקח, אבל המדינה קבעה אחרת. אנחנו דורשים פיקוח ואין ספק שהמדינה צריכה לפתור את הבעיה. תעזרו לנו", אמרה ופנתה אל חברי הכנסת. בתום הדיון קרא יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אלכס מילר לראש הממשלה להפעיל פיקוח על מערכת ההזנה במערכת החינוך. "ועדת החינוך דורשת", אמר מילר, "להעביר את הפיקוח על המזון במערכת החינוך למשרד הבריאות. אם הממשלה לא תפעיל פיקוח כזה, נפעל להסדרת הנושא במהלך חקיקתי". מילר פנה למשרד החינוך לקיים סקר בקרב בי"ס ולבדוק מי ממלא אחר חוזר המנכ"ל בנושא המזון ומי לא. עוד ביקש ממשרד החינוך להעביר את הרשימה לידיעת הוועדה על מנת שתוכל לפעול בהתאם ולזמן את מרכז השלטון המקומי לדווח לוועדה על פעילותו בתחום זה".
