בערוץ 2 העיר השבוע יאיר לפיד שלחבר'ה בקרית ארבע כבר לא אכפת מה יכתבו עליהם בעיתונים. לצערי הוא צודק. הם מזמן התייאשו מאתנו. לא עם הדעות שלנו יש להם בעיה. עם העובדות. הם יודעים שבעולם השקר העיתונאי שבו אנחנו חיים אין שום סיכוי לאמת. האם ידעת, לדוגמא, יאיר לפיד, שבאזור שלהם לא עובר יום שבו לא נפגע רכב מאבן של מחבלים ערבים? האם ידעת שאין שבוע בלי פצועים? נסה להיזכר מתי שמעת על זה בתקשורת? בוא נודה על האמת. הם לא מעניינים אותנו. עבורנו קו האוטובוס החדש מבוגרשוב לארלוזורוב הרבה יותר מרגש ממתנחלת מדממת בהריון שעפה עם רכבה לתעלה אחרי ששמשתה נופצה. העניין הראשון היה בכותרות הראשיות. השני לא קיבל שורה. הנה עוד דוגמא. אלף פעמים שמענו את המתנחלים מתלוננים על הצוות של עו"ד שי ניצן. הם לא מתלוננים סתם. הם מצוידים בנתונים. כאלה שנלקחו מדיווחים רשמיים של המדינה. נתונים שמלמדים ש"הנהלים המיוחדים" שהמציא בזמנו היועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר (היום חבר מועצת "בצלם") ואשר הובילה בעבר טליה ששון (חברת מפלגת מרצ) ומטופלים היום על ידי ניצן, הופכים את תושבי יהודה ושומרון למופלים לרעה בפני החוק. לאזרחים סוג ב'. גם בהשוואה ליהודים בתוך הקו הירוק. גם בהשוואה לערבים. נהלים שקובעים שאמצעי האכיפה שמופעלים כלפי תושבת אריאל יהיו חריפים בהרבה מאלו שמופעלים על אחותה ברעננה. ומדובר, חשוב לדעת, במדיניות מובנית של איפה ואיפה שבתי המשפט מתחו עליה ביקורת שוב ושוב. עם יד על הלב, כמה פעמים ראיתם בעיתונות, שנלחמת לשמירת זכויותיהם של המסתננים מאפריקה, מישהו שעוסק בזה? האם יש הסבר אחר, לבד מעיתונות פוליטית? לבלוג המלא של קלמן ליבסקינד
