הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים, אישרה היום את התוכנית לבניית מוזיאון הסובלנות בירושלים. מדובר בבקשה להיתר לתכנית מוזיאון הסובלנות, בצומת הרחובות הלל ומנשה בן ישראל, אשר במרכז העיר. "התכנית מהווה גרסה צנועה של מוזיאון הסובלנות שתוכנן בעבר בהיקפים גדולים יותר, ומציעה כיכר עירונית במפלס הרחוב ואמפיתיאטרון בהמשכה, במפלס נמוך יותר סביב שרידי אקוודוקט עתיק", נמסר. בהודעת הועדה המחוזית נמסר: "בבינוי המוצע שטחי תצוגה למוזיאון ולמוזיאון לילדים, וכן אודיטוריום וחדרי הרצאות, קפיטריה וחנות הפונים אל הכיכר. התכנית מציגה אדריכלות צנועה ומשובחת ותורמת ליצירת מרחב ציבורי ראוי ההולם את מיקומה ברמה המקומית והעירונית. במסגרת החלטתה, וידאה הוועדה המחוזית כי גם הכיכר שמול שטח המוזיאון, הידועה כ'כיכר החתולות', תפותח ותטופח כחלק מתנאי ההיתר". בשנת 2005, לאחר התחלת העבודות בטרם הבנייה, הודיעו ארגונים איסלאמיים כי השטח שייך לבית קברות מוסלמי עתיק, והוציאו צו הקפאת בנייה מבית המשפט העליון. באוקטובר 2008 קבע בית המשפט כי אין מניעה להמשיך בבנייה, ומיד לאחר מכן החל פינוי הקברים והשרידים המוסלמיים מן המקום. הווקף של ירושלים וארגונים נוספים הודיעו כי בכוונתם להאבק בהחלטה. ההיסטוריון פרופ' יצחק רייטר ששימש פעמים רבות כמגשר בפרשה התייחס בעבר בראיון לערוץ 7 לתופעה בה ארגונים מוסלמיים מגדירים שטחים רבים כאתרים מקודשים וכבתי קברות, כדי למנוע בניה והתרחבות יהודית. הוא מציין כי לצד המניע הדתי על פיו אין לפגוע בקברים, גם קיים המניע הפוליטי. "אנחנו קוראים לתופעות הללו 'פוליטיקה של זהויות'. הקהילה האיסלאמית משתמשת בנושא כסמל שמגייס כוחות למאבק וכסמל להסתגרות מהמדינה. זאת הסיבה שהם עסוקים בניסיונות לגלות מקומות שננטשו ב-48' בטיפוחם ובשימורם כשהיעד הוא שימור נופה של הארץ כפי שהיה ב-48'". בהתייחסו לאמת מאחורי הקדושה המוסלמית הקיימת או לא בבתי עלמין ישנים ציין רייטר כי הנושא כלל אינו ברור ולא פשוט. זאת לנוכח העובדה שקיימים חילוקי דעות בשאלה זו. "בשריעה יש דעות שונות. קידוש המקום מקובל היום יותר בגלל שכיום אנחנו בעידן פוליטי, אבל בעבר פסקו גדולי ההלכה המוסלמית שאפשר להזיז קבר ממקומו או לשנות ייעוד של בתי קברות שאינם בשימוש".
