בכנס חירום מיוחד לראשי רשויות ערביות בעיר נצרת יוצג מחקר שעסק במאפייני הנהיגה של ערביי ישראל והסיבות להתנהלות מסוכנת זו. בכנס משתתפים שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים רון מוסקוביץ', ראש אגף התנועה במשטרת ישראל ניצב ברונו שטיין ויו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, אינג' ראמז גראייסי . על פי המחקר מאחורי ההתנהגות המסוכנת של ערביי ישראל עומדת תחושת הקיפוח בקרב המגזר הלא יהודי, תחושה המובילה לתחושות התנגדות והתנהגות מסוכנת בכביש. המחקר, נערך במכון לחקר התחבורה בטכניון ע"י ד"ר רוני פקטור, פרופ' דוד מהלאל ופרופ' ענת רפאלי, במימון ובליווי מקצועי של יחידת המדען הראשי ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מציינים כי "מדובר במחקר המקיף ביותר שנערך בישראל בשנים האחרונות, החוקרים בדקו את הסיבות והמאפיינים למערבות הגבוה של המגזר הלא יהודי בתאונת דרכים. המחקר התבסס על 5 שלבים עיקריים אשר כללו סקירת ספרות מקצועית, השוואה סטטיסטית לאורך 20 השנים האחרונות, מחקר איכותני הכלל ראיונות עומק וסקר אשר התבסס על מדגם מייצג של אוכלוסיית הנהגים בישראל". ממצאי המחקר מעידים כי בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית קיימת תחושת חוסר ההזדהות עם המדינה ותחושות הניכור מהחברה – הנובעת, לטענת המרואיינים מקיפוח, אפליה והמצב הכלכלי-חברתי שלהם – מובילים באופן כללי לתחושות התנגדות. התנגדות זו מובילה בצורה ישירה ובצורה עקיפה, דרך ביצוע עבירות תנועה וקבלת דו"חות, לתאונות דרכים. עורכי המחקר מציינים כי ההתנגדות בזמן הנהיגה אינה בהכרח מודעת, והם אינם מניחים כי הציבור הלא-יהודי "בוחר בה" מרצון. נהפוך הוא. החוקרים מצאו כי הרכב נותן לנהג תחושת אנונימיות ומניחים שתחושה זו מאפשרת ביטוי של ההתנגדות בצורה קלה יותר ולכאורה בעייתית פחות מאשר הפרה של חוקים אחרים. ממצאי המחקר אינם מציעים כי נהגים המבטאים את התנגדותם בזמן הנהיגה עושים זאת מתוך כוונה להיות מעורבים בתאונה, אלא מתוך רצון לבטא תחושה של התנגדות או "צפצוף" על החוקים הנחקקים על ידי קבוצת הרוב. אך, הם לא בהכרח מביאים בחשבון שהתנהגות זו יכולה להוביל לתאונות. המחקר מצא כי בקרב הנהגים הלא-יהודים חוסר מחויבות לחוק איננו מתקשר באופן ישיר עם התנהגות לא חוקית – כמו עבירות תנועה או קבלת דו"חות תנועה. ממצאי המחקר בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית מעידים על כך כי תאונות דרכים, אינן נובעות או קשורות למידת המחויבות לחוק הכללי ולחוקי התנועה. ממצאי המחקר מדגישים את העובדה כי ניסיון לצמצם את תאונות הדרכים דורש התייחסות משמעותית לגורמים חברתיים בסיסיים. המחקר מגיע למסקנה כי התמקדות במחויבות הנורמטיבית לחוק הכללי ולחוקי התנועה לא בהכרח תסייע לצמצם את תאונות הדרכים בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית. אלא, מומלץ להתמקד בתחומים אחרים. עוד עולה מהמחקר עולה כי קיימים הבדלים ניכרים בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הלא-יהודית בישראל במעורבות בתאונות דרכים. נהגים במגזר הלא-יהודי מעורבים יותר ופגיעים יותר לעומת חלקם היחסי באוכלוסייה, חלקם בקרב בעלי רישיונות הנהיגה וחלקם בנסועה. נמצא כי קיימים הבדלים ניכרים בהרגלי וסגנונות הנהיגה בין נהגים מהמגזר היהודי ללא-יהודי. נראה כי בקרב הנהגים הלא-יהודים קיים הבדל משמעותי בהתנהגות בתוך היישוב לבין ההתנהגות בכבישים מחוץ ליישוב. כאשר בתוך היישוב הם נוהגים לא לציית לחוקי התנועה. המחקר מורה כי תשתית הדרכים במגזר הלא-יהודי הנה ברמה נמוכה. משתתפי המחקר מציינים כי הסיבה לליקוי בתשתיות נובע בעיקרו מאפליה בהקצאת משאבים ומחוסר יכולת או רצון של השלטון המקומי להשקיע בתשתיות בעקבות הממצאים פותח מודל תיאורטי חדשני להסבר מעורבות היתר של קבוצות מיעוט בכלל וקבוצת הלא-יהודים בפרט בתאונות דרכים. מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רון מוסקוביץ' התייחס לנתונים המדאיגים שעולים מהדו"ח ואמר: "לא הכול טמון בהשקעה כספית, דרושה מנהיגות אמיצה בקרב ראשי הרשויות הערביות, עוד הוסיף מוסקוביץ' כי ראשי הרשויות חייבים להבין שהם נושאים באחריות על הנעשה בתחום הבטיחות בדרכים ברשויות עליהן הם מופקדים. מנכ"ל הרשות הבהיר כי הרשות תגביר את הפיקוח על הנעשה בתחום הרשויות המקומיות. נוכח הנתונים העולים מהמחקר ראשי הרשויות הערביות יהיו חייבים להתמסר יותר מעמיתיהם ברשויות בהן יש ריכוז יהודי גדול, הרשות הלאומית תשקיע יותר רק במקומות בהם תהיה מחויבות ברורה מצד ראש הרשות".
