ביומן ערוץ 7 נחשפנו לתופעה תמוהה עליה סיפר דוד לדרר, בעברו הלא רחוק חייל הסדר שביקש להשתלב בעבודה מועדפת ולזכות במענק הניתן על ידי המדינה לעובדים בעבודות אלה. עבודה מועדפת כוללת שורת מקצועות שהמדינה שמה למטרה לשלב בהם בוגרי צבא כדוגמת ענף המלונאות, ענף הדלק, הסיעוד ועוד. לאחר עבודה של חצי שנה בעבודה זו מקבל העובד מענק של 9000 שקלים. לדרר מספר כי לפני כארבעה חודשים הגיש בקשה לעבודה מועדפת, הגיש את המסמכים לביטוח הלאומי, אך לתדהמתו נאמר לו שהוא אינו מקבל את האישור לעבודה מועדפת כיוון שהחוק מחייב שהעבודה תתבצע בתוך שנתיים מיום השחרור, אלא שתאריך שחרורו מהצבא כחיל הסדר נקבע ביום בו חתם את פרק שירותו הפעיל, ולא בתום שירותו כחיל הסדר, כלומר כשנה לאחר מכן. יצוין כי בפרק הזמן שחולף מתום שירותו הפעיל של חייל הסדר ליום שחרורו המוחלט משירות סדיר אסור לו לעבוד במקצוע כלשהו, עובדה המבהירה את גודל האבסורד, שכן המדינה אוסרת על החייל לעבוד בתקופת השירות ללא תשלום, ומנגד כשהוא משתחרר נאמר לו שתקופת שחרורו לצורכי הטבות עבודה מתחילה להיות מחושבת כבר מרגע שחרורו משירות פעיל, כלומר בפועל הוא אינו יכול לקבל את ההטבה, שהרי תקופת השנה בה על החייל להתחיל את עבודתו כלולה בתקופה בה אסור לו לעבוד... ובאשר לכל אותם בוגרי הסדר שכבר זכו בהטבה? לדרר מספר שמהביטוח הלאומי נמסר לו שמי שקיבל את ההטבה קיבל אותה בטעות. לדבריו את הנתונים כולם, כמו גם את המסמכים ובהם תשובות שקיבל, שלח לחברי כנסת מהמגזר הדתי ואלה הבטיחו לבחון את הבעיה שהתגלתה. מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי לא הם המחליטים מתי חייל נחשב משוחרר אלא צה"ל. "על פי החוק אחד מתנאי הזכאות לקבלת המענק לעבודה מועדפת קובע שעל החייל המשוחרר לעבוד שישה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון. המוסד לביטוח לאומי מסתמך על מועד השחרור של החייל בשירות הסדיר, כולל החייל בישיבת ההסדר, כפי שקובע צה"ל ובהתאם לאישור שהוא מנפיק לחייל המשוחרר". בכיר בצה"ל מוסר כי בימים אלו מתנהלת עבודת מטה משותפת לצה"ל ולביטוח הלאומי על מנת להסדיר מצב זה באופן שיאפשר לחיילים המשתחררים ממסלול ההסדר להנות מתנאי העבודה המועדפת.
