מחקר גרמני חדש טוען כי מתח של אישה בהריון יכול לעבור לתינוק ברחם, ולגרום להשפעות ארוכות טווח. כך מדווחת רשת BBC. החוקרים מצאו כי קולטני הורמוני המתח עוברים שינוי ביולוגי בעובר אם האם נמצאת במצב מתח, למשל עקב בן זוג אלים. שינוי זה עשוי להותיר את הילד בעתיד כמבוגר שאינו מסוגל להתמודד עם מצבי מתח בעצמו. מצב מתח של אישה בהריון כבר נקשר בעבר להשפעה על בעיות התנהגות ומחלות נפש. ממצאי המחקר, שפורסמו בעלון לפסיכולוגיה, מבוססים על מחקר קטן שבוצע על 25 נשים וילדיהם בני ה-10-19. החוקרים ציינו כי כל הנשים שהשתתפו במחקר היו חשופות למצבי מתח מתמשכים וקשים ביותר, בהחלט לא מצב שגרתי. בנוסף, החוקרים מציינים כי התוצאות עדיין אינן חד משמעיות, משום שלא נלקחה בחשבון הסביבה החברתית בה גדל הילד, המשפיעה על אותם תסמינים. אך, החוקרים מעריכים כי דווקא הסביבה הראשונית של הילד, הרחם, היא המשפיעה העיקרית. במחקר בחנו החוקרים את הגנים של האימהות ושל הילדים המתבגרים בניסיון למצוא דגם לא שיגרתי. חלק מבני הנוער הראו שוני בגן מסוים (GR), המסייע במתן איזון הורמונאלי לגוף במצבי מתח. שינויי אילו בגנים אופייניים לשלב התפתחות העובר ברחם, והחוקרים מאמינים כי מצבן הרגשי העדין של האימהות לעתיד תרם לכך. מעקב אחר התינוקות כעבור עשור או שניים הראה שינוי גנטי נוסף באותו הגן, שאינו מצוי בקרב בני נוער אחרים. כתוצאה מהשינוי בני הנוער היו רגישים יותר למצבי מתח, והגיבו במהירות גבוהה יותר הן מבחינה מנטאלית והן מבחינה הורמונאלית. הם הופכים למבוגרים אימפולסיביים הנאבקים ברגשות. מומחים רבים טוענים בעקבות המחקר כי כעת זה ברור שההשפעה העיקרית על ילד הוא בשנותיו הראשונות, וכי יש לזכור כי ההשפעה מתחילה במינוס תשעה חודשים.
