מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי יוצאי אתיופיה מהווים פחות מאחוז אחד מכלל הסטודנטים בישראל - הרבה מתחת לשיעור היחסי שלהם באוכלוסיה הכללית. בשל כך, התכנסו בכנסת שורה של ארגונים יוצאי אתיופיה ונציגי האוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה, בניסיון למצוא דרכים לשפר את תמונת המצב. ד"ר אברהם נגוסה מנהל ארגון מכנף דרום לציון שהשתתף בדיון בכנסת, טוען שהטיפול בשילובם של עולי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה מוזנח על ידי כל שרי החינוך לדורותיהם. "לצערי יש מחסומים רבים לעולים מאתיופיה שמונעים מהם להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה". הוא קורא בין השאר לבטל את מבחני הפסיכומטרי ליוצאי אתיופיה. "המבחנים האלה הם באוריינטציה מערבית שאינה מתאימה לתרבות שלנו. אפשר להסתמך על תוצאות מבחני הבגרות והמכינות ותראו שהתלמידים יצליחו". נגוסה טוען שהעולים מתקשים לממן את הלימודים באקדמיה, "להורים שלהם אין חסכונות. 600 ₪ מענק של משרד הקליטה בקושי מספיק לאוכל וספרים. הם נאלצים ללכת לעבודה במקומות מזדמנים, באבטחה והסעדה. הם פוגשים את החברים שלהם שבאים ללמוד משפטים מדוכן השומר של האוניברסיטה". נגוסה קורא לבטל את בתי הספר לאתיופים בלבד. "יש בתי ספר בפתח תקווה, נתניה, באר יעקב לאתיופים בלבד. מבדילים אותנו מגן הילדים. צריכים לפזר את בתי הספר האלה מיד. מערכת חינוך לשחורים בלבד זו בושה לחברה הישראלית ואת התוצאות רואים בשטח". לדבריו גם עולים מאתיופיה שסיימו תואר לא מתקבלים לעבודות, "אין לעולים מודל חיקוי הם רואים גם את אלה שעשו תואר ראשון ושני שלא משתלבים בתעסוקה. לצערי עולי אתיופיה עם תואר שני, עובדים כשומרים בקפיטריה או מנקים במשרדים וזה שדר שלילי, אין מודל לחיקוי".
