שופטת ביה"ד לעבודה בת"א, שרה מאירי, הרשיעה את חברת בראל ניהול ואחזקת בתים משותפים בע"מ ואת מנהלה, אסף בראל, בגין העסקת עובד כשומר - ללא כל שכר וגזרה על כל אחד מהם קנס פלילי בסך 80,000 ש"ח. חקירה שניהל מחוז מרכז של האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (תמ"ת) בשנת 2006 הובילה לשומר במגדלי המרינה בהרצליה, שהועסק בחודש יולי 2006 בשתי משמרות כשומר מטעם חברת "בראל ניהול ואחזקת בתים משותפים בע"מ", אך לא קיבל את שכרו כלל. בעקבות החקירה, הוטל על כל אחד מהנאשמים קנס מנהלי בגין אי תשלום שכר לעובד בסך 400 ש"ח, אך הם מצדם סרבו לשלם את הקנס המנהלי, ביקשו לבטלו ומשבקשתם נדחתה ביקשו להישפט. לאור בקשתם, גיבשה המחלקה המשפטית במשרד התמ"ת, באמצעות עו"ד רועי צור ממשרד יהודה טוניק, כתב אישום כנגד המעסיקה ומנהלה, בגין אי תשלום שכר מינימום. הנאשמים הכחישו בביה"ד כי העסיקו אי פעם את העובד, כאשר אחת מטענותיהם המרכזיות הייתה כי העובד לא עבר ראיון עבודה מסודר ועל כן לא ייתכן ששובץ מטעמם לעבודה כשומר אצל לקוח, ובמיוחד לא אצל לקוח מכובד כמו מגדלי המרינה. עוד טענו המעסיקים, כי עדיף מבחינתם שיהיה חוסר בשומר, מאשר מצב בו יועסק שומר שלא עבר ראיון עבודה. ביה"ד דחה טענות הנאשמים וקבע כי גרסת העובד מקובלת עליו, אמינה ועדיפה על פני גרסת המעסיק, אשר נמנע מלצרף מסמכים שהיו יכולים, לכאורה, לתמוך בגרסתו. לפיכך, נקבע כי מעבר לכל ספק עבד העובד במועדים המוזכרים בכתב האישום וכי בגין תקופה זו נעברה על ידי הנאשמים עבירה של אי תשלום שכר מינימום. בהמשך להרשעת הנאשמים התקיים בשבוע שעבר (18.7.11) דיון בו נשמעו טיעונים לעונש ונגזר דינם של הנאשמים. השופטת קבעה כי אין צורך להכביר במילים על חשיבות העקרונות העומדים מאחורי העבירות נשוא כתב האישום וגזרה כי על כל אחד מהנאשמים לשאר בקנס בשיעור 80,000 ₪. העובד הועסק בשתי משמרות בלבד אולם בגזר הדין ביטאה השופטת את עמדתה לפיה גובה השכר שהיה על הנאשמים לשלם לעובד כשכר מינימום אינו מהווה אינדיקציה לגובה הקנס שיש להשית, שהרי אין חולק כי עסקינן בסכום שהוא מינימאלי שהרי העבירה היא על חוק שכר מינימום. עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית במשרד התמ"ת ציינה כי פסיקת ביה"ד לעבודה בת"א מעבירה מסר ברור לציבור המעסיקים לגבי חובתם לשלם לעובדים את מלוא שכר עבודתם לפי חוקי המגן הסוציאליים וקובעת כי לא ניתן לעצום עיניים ולהתנער מהעסקת העובד ובכך להתחמק מתשלום השכר. ציבור המעבידים צריך להיות מודע לכך שמעביד אינו יוצא ידי חובתו בהכחשה סתמית של יחסי עבודה בינו לבין העובד, לגבי שכר העבודה או מספר שעות העבודה ומוטל עליו הנטל להקפיד לבדוק היטב את העובדות לאשורן ולמלא אחר הרישומים הנדרשים לפי חוקי המגן. עוד הוסיפה עו"ד לוי: "אנו נחושים למצות את ההליכים כנגד מעסיקים, בפרט כאשר המדובר בנושא מהותי והעובד לא מוכר על ידי המעביד אצלו עבד כעובדו, ולעמוד על החובה לתשלום מלוא השכר המגיע לעובד בגין עבודתו. לא בכדי קבע המחוקק עונש כבד למעסיקים המפרים את הוראות חוק שכר מינימום הקובע מאסר שנה או קנס עונשי בגובה 226,000 ₪ לגבי כל עובד ועובד ולגבי כל חודש בו כל עובד לא קיבל שכר מינימום". חזי אופיר, מנהל האגף לאכיפת חוקי עבודה מציין כי אגף האכיפה פועל בנחישות רבה לאכיפת חוקי העבודה, תוך דגש על טיפול ומתן הגנה לאוכלוסיות עובדים חלשות בשוק העבודה. פסיקת בית הדין מחזקת ומעצימה את הפעילות המאומצת אותה מקיים אגף האכיפה ליישום חוקי העבודה במדינת ישראל.
