כבר זמן רב ידוע כי להנקה יתרונות רבים מבחינת בריאותו של התינוק, לעומת תחליפי חלב אם. מחקר חדש מצא כעת, כי היא עשויה להוות גם הגנה בפני מוות בעריסה, שהוא אחד הפחדים הגדולים ביותר אצל הורים לתינוקות. על פי מחקר זה נראה כי ההנקה מצמצמת את הסיכון למוות בעריסה עד 73%.

לדברי החוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה שבארה"ב, ההנקה מועילה מאוד לבריאותם של התינוק והאם גם יחד. המחקר הנוכחי מראה עוד סיבה טובה מדוע לאימהות כדאי להניק ואם אפשר ללא תוספות מלאכותיות. תוצאות המחקר מצביעות על כך שההנקה מגנה במידה רבה בפני מוות בעריסה והנקה בלבד, ללא תוספות של תחליפי חלב אם מעניקה את ההגנה המרבית.

בארה"ב תסמונת המוות בעריסה נוטל את חייהם של כ-2,300 פעוטות מידי שנה. על פי תוצאות המחקר, הנקה בלעדית או חלקית לאורך זמן כל שהוא מצמצם את הסיכון למוות בעריסה ב-60%. כאשר החוקרים לקחו בחשבון גם גורמים אחרים כמו מצב סוציו-אקונומי, עישון, ותנוחת התינוק בשינה, צמצום הסיכון ירד ל-45%, וכאשר החוקרים בדקו את צמצום הסיכון בקרב תינוקות שניזונו מהנקה בלבד, הם מצאו סיכון מופחת ב-73%.

קיימות מספר השערות לקשר בין הנקה וצמצום הסיכון למוות בעריסה. תינוקות שניזונים מהנקה סובלים פחות משלשולים ומזיהומים בדרכי הנשימה, אשר קשורים לסיכון מוגבר של מוות בעריסה.

אנשים רבים משוכנעים כי תחליפי חלב האם הקיימים היום זהים כמעט לחלב אם ולפי כך "טובים עבור התינוק כמעט כמו חלב אם". החוקרים מדגישים כי דעה זו אינה נכונה כלל. תינוקות שניזונים מתחליפים נוטים להיות חולים לעיתים קרובות יותר, מחלותיהם חמורות יותר, והם נמצאים בסיכון תמותה מוגבר בשנים הראשונות לחייהם. סיכון התמותה ממוות בעריסה גבוה יותר פי 4 לעומת פעוטות שניזונים מהנקה.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה בלבד במשך שישה החודשים הראשונים בחיי התינוק. גם כאשר מתחילים באופן הדרגתי להרגיל את התינוק למזון מוצק, מומלץ להמשיך ולהניק עד גיל שנתיים לפחות. חלב אם מועיל למערכת החיסון של הפעוט, בתקופה בה מערכת זו עדיין בשלבי התפתחות והחיסון שהעניקה לו האם נמצא בירידה. החוקרים משערים כי גם עובדה זו משפיע על צמצום הסיכון למוות בעריסה.

לדברי פרופ' יעקב סיון, מנהל מכון ריאות, טיפול נמרץ והמרכז לרפואת שינה, בי"ח "דנה" לילדים: "העדויות שהצטברו לגבי ההשפעה המגנה של הנקה בפני "מוות עריסה" היו עד לאחרונה מועטות ולא חד משמעיות. הפרסום הנוכחי אינו מחקר חדש אלא ניתוח מקצועי מבוקר של 18 מחקרים ופרסומים קודמים, אשר בדקו בין השאר גם את הקשר בין הנקה לשכיחות "מוות עריסה". הפרסום החדש כלל בניתוח שלו רק מחקרים שהיו ברמה מדעית כזו שאפשרה להסיק מסקנות וכך מתוך כ 200 מחקרים עד כה נופו 90% ורק 18 מחקרים נמצאו כבעלי ערך מדעי מספק כדי שישתתפו בניתוח המדעי החדש. הפרסום שהתבסס רק על מקרים שהוכחו אכן כ"מוות עריסה" מצביע על כך שהנקה לכל פרק זמן שהוא מקטינה את הסיכון ל"מוות עריסה". יתר על כן, הנקה בלבד ללא תוספות מקטינה את הסיכון עוד יותר.

הסברים אפשריים להשפעה המגנה של ההנקה מפני "מוות עריסה" הם:

1) תינוקות יונקים מתעוררים בקלות רבה יותר משינה בתגובה לגרוי מאשר תינוקות שאינם יונקים. תופעה זו מתרחשת בעיקר בגיל 2-3 חודשים שהוא גם הגיל המסוכן ביותר ל"מוות עריסה". תגובת התעוררות קלה יותר זו מהווה מנגנון הגנה מפני "מוות עריסה".

 2) חלב אם מכיל נוגדנים אימהיים שעוברים בחלקם לתינוק ומהווים אמצעי הגנה בפני זיהומים אשר נמצאו כתורמים לחלק ממקרי "מוות עריסה".

הפרסום החדש מצא שההנקה היא גורם מגן בפני עצמו שאינו קשור ואינו תלוי בגורמים נוספים למרות שגורמים אלה לעיתים קרובות הולכים ביחד עם נטייה להניק (הימנעות מעישון, הקפדה על השכבה על הבטן, הקפדה על חום סביבתי נכון, שימוש במזרן קשיח והימנעות מהשכבה במיטת ההורים). מאידך, מורכבות הגורמים הנוספים לא תמיד מאפשרת לבודד גורם יחיד כבעל השפעה מרבית. ואכן ידוע שאמהות שנוטות יותר להניק הן גם אלו שחיות במצב סוציו אקונומי טוב יותר, אינן חד-הוריות, זוכות להשגחה וטיפול טובים יותר לפני ואחרי הלידה, נמנעות מעישון ומקפידות יותר על ההנחיות למניעת "מוות עריסה". 

לאחרונה הומלץ שהתינוק ישתמש במוצץ כאמצעי הגנה נוסף מפני "מוות עריסה". מאידך, קיים חשש שמוצץ יקטין את נכונות התינוק לינוק. לכן מומלץ לתת לתינוק מוצץ רק אחרי גיל חודש, דהיינו אחרי שהוא התרגל לינוק ולא לפטמה מלאכותית. שינה במיטת ההורים מהווה גורם סיכון ל"מוות עריסה". לכן, חשוב למרות ההנקה להימנע מלהשכיב תינוק במיטת הורים (אך כן מומלץ בחדר ההורים).