עו"ד יורם שפטל קורא בפינתו השבועית בערוץ 7 להמוני המפגינים ברחובות ללמוד ממדינות אחרות מה זו מצוקה, "הם מדברים על חוסר יכולת לגמור את החודש. מעניין, ראיתי בחקירה הנגדית של אולמרט שגם הוא התלונן שבין השנים 2003-2007 הוא התקשה לגמור את החודש. אני רוצה לומר שכל הדיבורים על מצוקה, הם רשעות, עוול ודמגוגיה". לדבריו במדינה שבה שיעור יבוא הרכב הפרטי הוא מהגבוהים בעולם אי אפשר לדבר על מצוקה, "רק בשנה האחרונה יבוא הרכב הפרטי בישראל צמח ב-13 אחוז. מתחילת השנה יובאו לארץ 142 אלף רכבים, מרביתם לא נקנו על ידי דנקנר ותשובה. ייבוא מדיחי הכלים נסק בשישים אחוז. כך גם מייבשי הכביסה ומכונות הכביסה. יבוא המקררים רשם עלייה מטאורית של 12 אחוז, 171 אלף יחידות חדשות הגיעו לארץ. יבוא הטלוויזיות המיוחדות והגדולות הגיע למספרים של 440 אלף טלוויזיות בקצב שנתי של 750 אלף לשנה, כל משפחה שלישית קונה טלוויזיה חדשה אחת לשנה, האם אלה מספרים של מצוקה". עו"ד שפטל סבור שבמדינות מצוקה אין עלייה בייבוא אלא צמצום וירידה באחוזי הקנייה של מוצרי מותרות, "בארה"ב שעדיין נחשבת כחברה העשירה ביותר בהיסטוריה האנושית, היו מייצרים עד לפני חמש שנים 17 מיליון מכוניות, השנה ייצרו שם רק 11 מיליון מכוניות ואצלנו האחוזים רק ממשיכים לעלות". לדבריו הצביעות של המפגינים ניכרת בעיקר אם מסתכלים מי מוביל את המחאה, "חשוב לא פחות להסתכל על חלק מהפרצופים הנאלחים של מובילי המחאה. רחל ברדה מארגון "אומץ לסרב" שמעודד חיילים לא לשרת בצבא. הגב' רוזוליו שמתחה ביקורת חריפה על מבצע עפרת יצוקה. דפנה ליף מפיקת סרטים לכנופיה האנטישמית של הקרן החדשה. ועכשיו יש להם דרישה חדשה, לא פחות ולא יותר מלהכיר בכפרים הלא מוכרים בנגב, להכיר באותם שודדים, עבריינים בדואים שפלשו לאדמות הנגב. זהו פרצופה של המחאה וכל המוסיף גורע".
