פרופ' אמוץ עגנון מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית, מתמחה ברעידות אדמה, מנתח את רעידת האדמה (בגובה 4.2 בסולם ריכטר) שפקדה אתמול (א') את אזור מישור החוף וקובע כי לא ניתן לקבוע שמדובר בהתראה טרם רעש אדמה משמעותי הרבה יותר. "כנראה שלא נדע אם מדובר בתמרור לפני סערה אלא רק אחרי הסערה. פרופ' עגנון רואה ברעידת האדמה האחרונה מעין תזכורת לאוכלוסייה בישראל להיערכות פרטנית וארגונית, תזכורת לכך שישראל ממוקמת במקום מועד לרעשי אדמה. עגנון מתריע מהתייחסות אדישה לרעשי אדמה שאינם הרסניים כאל תופעה חולפת שניתן לעבור ממנה לסדר היום. הרעש האחרון תואם, מסביר עגנון, את התחזיות האחרונות. "גם בתקופות שאין רעידות הרסניות וחזקות יש רעידות קטנות שמזכירות לנו שיש כאן אנרגיה שעשויה להתפרץ". המסקנה האישית של כל אזרח בישראל צריכה להיות בדיקת הבית והיערכות אישית. "כל אחד צריך לראות שאין ארונות לא מחוברים לקיר. התאוצות במקרים של רעש אדמה הן לא כמו שאנחנו מכירים, מלמעלה למטה. דברים עפים גם הצידה ופוגעים באנשים. צריך לוודא מלאי חירום בבית כי דרכים ישתבשו ואספקת החשמל והגז תשתבש. פופולארי היום להחזיק אוהל.. אכן אחרי הרעידה רבים יעדיפו לישון באוהל". באשר להיערכות המדינה והמערכות כולם אומר פרופ' עגנון כי בהקשר זה יש לתרגל את האוכלוסייה ובמקביל לעקוב אחר הרעידות הקטנות כאיתותים טרם רעידה גדולה. "מספר רעידות קטנות נותן התראה סטטיסטית לקראת רעידה גדולה, ותפקידנו לעדכן את קובעי המדיניות". ומה באשר לרעידה האחרונה? אמנם היא הגיעה כאירוע בודד, אך יתכן והיא מתחילה רצף רעידות המתריע מפני רעידה גדולה, ובמקביל יתכן והיא באה כחלק מרעידות שלא הורגשו משום שהם בעומק הים וקיים קושי לזהותן.
