ההר הוליד עכבר? עו"ד חיים שטנגר, אשר עמד במרכזה של פרשיה שהסעירה את עולם המשפט, הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן ומצומק, אשר איננו כולל את העבירות החמורות אשר יוחסו לו על ידי המשטרה והפרקליטות, וביניהן גם ניסיון לפגוע בשופטת. על פי כתב האישום המתוקן, בו הודה עו"ד שטנגר, הוא איים על שכנו, עימו היה מצוי בסכסוך מתמשך. על פי ההסדר אליו הגיעה הפרקליטות עם עורכי דינו של שטנגר, עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד מיקי חובה, הודה שטנגר והורשע, והוטל עליו עונש מאסר על תנאי משמעותי. שופטת בית משפט השלום בתל אביב, הדסה נאור, אימצה את עסקת הטיעון והרשיעה את עו"ד שטנגר באיומים כלפי שכנו. בגזר דינה כותבת השופטת נאור, כי לא קיבלה הסבר ברור לשוני המשמעותי שבין כתב האישום לזה המתוקן שהתגבש בסופו של יום, אך אין היא יכולה שלא לומר כי שטנגר עמד בפני סיכון להיות מורשע בעבירות חמורות כשכנראה התשתית הראייתית לגביהן הייתה רעועה. משכך, כותבת השופטת נאור בגזר דינה, טוב עשתה פרקליטות מחוז תל אביב שתיקנה את כתב האישום, שאף שאין להקל בחומרת המעשים שנותרו ושבגינם הורשע גם לאחר תיקונו, אין הוא שקול כנגד כתב האישום המקורי שהגישה הפרקליטות נגד עו"ד שטנגר. בנסיבות אלה, אימצה השופטת את הסדר הטיעון וגזרה על שטנגר מאסר על תנאי למשך שישה חודשים, בתנאי שלא יעבור כל עבירה של אלימות או איומים, או היזק בזדון לרכוש, במשך שלוש שנים. כמו כן, יפצה שטנגר את שכנו בסך של חמשת אלפים ₪.
