איומי חודש ספטמבר מהזירה הפלשתינית כבר ממש מעבר לפינה, ובממשלה חלוקות הדעות גם באשר לרמת האיום ואופיו וגם באשר לדרכי ההתמודדות איתו. שר התשתיות הלאומיות, הד"ר עוזי לנדאו, משרטט קווים ברורים לאופן הרצוי, לטעמו, לטיפול בתרחיש המקרב.
להערכתך, מה צפוי להיות בספטמבר הקרוב?
"אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאם אכן הפלשתינים יגישו בקשה לאו"ם שיכירו בהם כמדינה עצמאית ההחלטה הזו תעבור ברוב גדול, אבל עם זאת מספר לא קטן של מדינות חשובות, המדינות הדמוקרטיות המובילות לא תהיינה בעד וזו תהיה מכה עבור הפלשתינים".
זו אולי תהיה מכה מסוימת, אבל בסופו של דבר סופרים אצבעות...
"נכון. ומשום כך אמרתי שההחלטה הזו צפויה לעבור ברוב גדול".
ומה צריכה להיות התגובה שלנו לכך?
"מהלך כזה ישבש את כל היחסים שלנו איתם. צריך להודיע להם מראש שבכוונתנו לנקוט במספר פעולות. משמעות הפנייה לאו"ם היא הפרת כל ההסכמים איתנו, כלומר יהיה בכך קץ להסכמי אוסלו. צריך להודיע על החלת ריבונות בשטחים נרחבים שנמצאים בקונצנזוס כמו שטחי C ועל גושי ההתיישבות. המציאות תהיה שונה וחדשה".
צפוי עימות חזיתי איתם בשטח?
"הם אמנם מדברים על מחאות לא אלימות, אבל אנחנו מסתכלים על שכנינו ורואים איך נראות במזרח התיכון מחאות בלתי אלימות, ונצטרך להגן על עצמנו"
הדברים שלך מחברים אותנו לדבריו של יו"ר מפלגתך, שר החוץ ליברמן, ולפיהם בכוונת הפלשתינים להגיע לשפיכות דמים שלא הכרנו.
"גם אם הם לא מתכננים, תמים יהיה האדם שלא יעריך את הסכנות. אצלם המרחק בין יציאה הפגנה ללחיצה על ההדק הוא קצר מאוד. אצלם אין ערך לחיי אדם, לזכויות אדם ובוודאי שאין ערך להתחייבויות והסכמים חתומים. אנחנו לא חדשים בשכונה הזו. אנחנו מכירים את הסביבה... משום כך אנחנו צריכים להמשיך ולשאוף להסכמים עם שכנינו, אבל הסכמים שיש בהם כבוד הדדי אבל בשום פנים לא התרפסות ולא ויתורים חד צדדיים, ואם אין הסכם אנחנו צריכים להמשיך ובנות בכל רחבי הארץ. הם יפגשו אותנו בעוד חמש שנים עם עוד שני מיליון איש כשאנחנו חזקים יותר, ואילו הם מתקרבים והולכים לרמת החיים שמוכרת אצל המדינות שסביבנו. במדינות הללו, כמו סוריה, המצב הכלכלי והכללי הולך ומתדרדר. לדוגמא אחרי שנות הבצורת יש בכל המדינות הללו מחסור חמור במים. אצל הפלשתינים לעומת זאת פותחים את הברז ויש מים. זה לא יהיה להם..."
באחרונה דובר על בדיקת הצוות שהקים ראש הממשלה בראשות האלוף במיל עמידרור לבחינת ביטול הסכם אוסלו כחלק מהתגובה להצבעה בספטמבר או כהכנה אליה. זה יהיה מהלך נכון?
"עצם הביטול של ההסכמים הללו הוא מהלך חשוב. ההסכמים הללו הזויים וחמורים ופגעו באורח קשה בביטחונה של ישראל, ולא פחות מכך הם סללו את הדרך למתן לגיטימציה לקיומו של עם הפלשתיני ולטענה שמגיעה לו מדינה ביהודה ושומרון, בערש אבותינו. ההסכמים הללו הפכו מנהיג כנופיית טרור, יאסר עראפת, לכאורה למנהיג מתורבת ראוי לבוא במשפחת העמים. ההכרה בצדק הפלשתיני מכרסמת מיידית בצדק שלנו. דמותנו ככובש עולה ומתחדדת כשאתה מסכים לטענות של אש"ף, הארגון שקם בטענה שהפכנו אותם לפליטים מסכנים, ועכשיו לך תסביר עמדה אחרת".
קצת מאוחר מדי כשכל העולם מדבר אחרת, לא?
"מה לנו להלין על העולם שמדבר אחרת כשיהודים מדברים אחרת. הרי בשנות השישים כשאש"ף גיבש את תפיסת עולמו כל מפלגות ישראל, למעט הקומוניסטים, קבעו שמדובר בארגון טרור, וערפאת הוא טרוריסט בזוי. אבא אבן, איש המערך של אותם ימים, טבע את המונח 'גבולות אוושויץ' שלעולם לא נשוב אליהם ושירושלים לא תחולק. מה נשאר מהאמירות הללו? הקומוניסטים דיברו אז על חזרה לגבולות 67', והנה היום ישראל מוכנה להגיע לגבולות הללו גם ללא הסכם שלום. הכול התחיל בויתור על זכותנו והצדק שבמעשה הציוני. הכרנו בהם וכרסמנו בצדקתנו. כל שאיפתנו לפשרה הובנה בעולם כניסיון של הגזלנים לפייס את הקורבן. דרך ארוכה עברנו".
דרך ארוכה עד כדי כך שגם ראש הממשלה שאתה חבר בה משגר את שליחיו ובפיהם נכונות למו"מ על קווי 67'. אתם כמפלגה השנייה בגודלה בממשלה מודעים לכל המהלכים הללו?
"הנכונות הזו, במידה והיא קיימת, היא נוראה, חמורה ואסור לקבל אותה".
ומה אתם עושים נגד זה?
"העיקרון הוא לפעול פוליטית והגיונית בכל דרך כדי לסכל מהלך כזה".
אתה מודע למהלכים הללו של מולכו המוליך ומביא מנתניהו הצעות לפלשתינים?
"אני אינני מכיר את פרטי המהלכים, אבל צריך לדעת שמי שילך למהלכים כאלה ישלם מחיר פוליטי".
כלומר,
"אני מעדיף שלא להיכנס למלחמות הפנימיות, בין השאר מתוך הנחה שכל הדבר הזה יסוכל וישתבש ולא מידינו".
כי הפלשתינים הם שיסרבו?
"עד היום הם שסיכלו לכל מהלך, כפי שאמר אבא אבן בשעתו 'הם לא החמיצו שום הזדמנות להחמצת הזדמנות'".
בהקשר זה אני מבקש לשמוע את דעתך על המגעים הנמרצים שאותם מקדם נשיא המדינה פרס מול הפלשתינים. הוא נפגש עם בכיריהם בפגישות מדיניות של ממש, הוא משרטט מפות. זה מקובל בעיניך?
"אני לא מכיר את הפרטים, אבל בוודאי שזה לא תקין. נשיא צריך לעסוק אך ורק בתחומי סמכויותיו ולא מעבר להם, אבל אני באופן אישי לא מכיר את הפעילויות שלו".
ואם נחזור לראשית הדברים, איך יש להיערך כעת לאותה סערת ספטמבר שבהחלט כדבריך יכולה להביא לשפיכות דמים?
"אין איש יודע לאם זה יוביל, אבל לפי התנהגותם כעת ולפי ניסיוננו זה בהחלט יכול להוביל לכך. כעת עיקר הפעילות של ישראל היא, מעבר להתמודדות הפיזית בשטח, בזירה המדינית, לפעול מול כמה שיותר מדינות כדי להקשות על הפלשתינאים את המהלך באומות המאוחדות וכדי שיהיה להם ברור שהמחיר שיצטרכו לשלם על כך יהיה חמור ביותר, גם באפיק הכלכלי וגם באפיק המדיני".
