שעה שהעולם כולו בוחן מה קורה בדמשק ובטריפולי, ועוקב אחר גורלם הבלתי נגמר של הנשיאים קדאפי ואסד, ישנן התרחשויות לא פחות משמעותיות – גם כלפי ישראל – בבירה הרבה יותר קרובה, גם גיאוגרפית וגם תקשורתית: רבת עמון, בירת הממלכה הירדנית. בקצרה: כסאו של המלך הירדני מתנדנד גם הוא, ועתידו לא ברור. דו"ח חדש של מכון המחקר 'ממרי' מגלה כי מאז חודש שבט האחרון, כשהחלה הסערה בעולם הערבי שהפילה בתחילה את נשיאי תוניס מצרים ותימן, מתקיימות ברחבי ירדן בכל יום שישי תהלוכות, הפגנות ושביתות שבת בדרישה לקיים רפורמות פוליטיות במדינה. הקריאות הללו התעוררו בעקבות המחאות והמהפכות העממיות הסוחפות את מדינות ערב בחודשים האחרונים. הגוף העיקרי שמארגן ומוביל את המחאה בירדן היא התנועה האסלאמית. שותפים אחרים בהפגנות הם ארגוני שמאל, איגודים מקצועיים וארגוני נוער שקמו לאחרונה. הדרישות העיקריות הנשמעות בהפגנות אלה הן: ביצוע רפורמות פוליטיות וכלכליות; החזרת החוקה שחוקקה בשנת תשי"ב, שנוספו לה מאז כ-30 תיקונים שהגדילו את סמכויות המלך והממשלה על חשבון הפרלמנט; פיזור הפרלמנט הנוכחי; חקיקת חוק בחירות מודרני חדש; הקמת ממשלה בהצבעה של רוב חברי הפרלמנט ולא באמצעות מינוי של המלך; העמדה לדין של הפוליטיקאים המעורבים בשחיתות. מדי פעם נשמעו גם קריאות לכונן בירדן "מונרכיה חוקתית", שמשמעותה צמצום ניכר של סמכויות המלך והפיכתו לסמל לאומי בלבד – אמירה שהיא בבחינת 'כפירה בעיקר' באזני בית המלוכה הירדני. בתחילת חודש אדר א', שבועות ספורים לאחר שפרצו אירועי המחאה בירדן, החל המלך עבדאללה השני לפעול בכמה ערוצים בניסיון להרגיע את המחאות. כצעד ראשון, הוא פיטר בכז' בשבט את הממשלה הקודמת בראשות סמיר אל-רפאעי והטיל על מערוף אל-בח'ית להרכיב ממשלה חדשה שמשימתה העיקרית תהיה "לנקוט בצעדים מעשיים, מהירים וניכרים כדי לפתוח בתהליך של רפורמה פוליטית אמיתית...". כעבור יומיים נקט המלך נקט בצעד חסר תקדים כאשר נפגש לראשונה מאז עלה לשלטון עם משלחת מהתנועה האסלאמית בראשות המדריך הכללי של התנועה בירדן, המאם סעיד. בפגישה זו המלך חזר והבהיר למשלחת את כוונותיו הרציניות לבצע רפורמות פוליטיות מרחיקות לכת בממלכה. בחלוף שבועיים, הודיעה הממשלה כי בכוונתה לתקן את חוק חופש ההתכנסות, כך שיבוטל התנאי המחייב לקבל את הסכמתו של המושל האזרחי כדי לקיים כינוסים, הפגנות או תהלוכות, ובמקום זה יהיה צורך רק ליידעו על האירוע 48 שעות טרם קיומו. ואכן, כחודש לאחר מכן, בי"ז באדר ב', אושר החוק המתוקן בפרלמנט. בצעד זה רצה המשטר הירדני להוכיח לעם הירדני ולאופוזיציה שהוא, בניגוד למשטרים ערביים אחרים באזור, תומך בחופש הביטוי ומאפשר אותו. מאותו שלב, השיח התקשורתי העיקרי שהמלך ואנשיו דואגים לייצר הוא בעניין הרפורמה הצפויה במדינה. כמעט בכל נאום, ראיון או הצהרות עיתונאיות ניתן לשמוע את המלך, רה"מ או בכירים אחרים מדברים על הרפורמה המיוחלת. לצורך קידום הרפורמה הפוליטית הורה המלך על הקמתן של שתי ועדות שידונו בביצוע הרפורמות: בח' באדר ב' הוקמה ועדה לדיאלוג לאומי שהורכבה מ-52 נציגים של המפלגות השונות שתפקידה לבחון תיקונים בחוק הבחירות ובחוק המפלגות. בכ"ב בניסן הקים המלך ועדה מלכותית בראשות רה"מ לשעבר אחמד אל-לוזי, שתפקידה לבחון הכנסתם של תיקונים בחוקה. ועדה זו אמורה לקבל את ההמלצות של ועדת הדיאלוג הלאומי בנוגע לחוק הבחירות וחוק המפלגות. לפני כחודשיים, בג' בתמוז, הגישה ועדת הדיאלוג הלאומי לממשלה את הדו"ח הסופי שלה ובו המלצות לתיקונים בחוק הבחירות ובחוק המפלגות. הדו"ח כלל גם המלצות לתיקונים נוספים בחוקה, כמו למשל ביטול הסעיף המתיר למלך לדחות את הבחירות לפרלמנט, שמשמעותו - צמצום מסוים בסמכויותיו של המלך. המלצות אלה עברו לטיפולה של הוועדה המלכותית לבחינת החוקה ונותר להמתין לסיום עבודתה, הצפוי להסתיים בימים אלו ממש. המלך עבדאללה הודיע כבר כי בכוונתו ליישם את ההמלצות שיגישו ועדות אלה. מדיווחים בתקשורת הירדנית עולה, כי במסגרת הרפורמה הצפויה יבוטלו כ-30 תיקונים שהוכנסו לחוקה הירדנית מאז כינונה בתשי"ב, והגדילו את סמכויות המלך והממשלה. משמעות הדבר הוא שהחוקה החדשה תדמה מאוד לחוקה המקורית ותצמצם את סמכויות המלך. עוד עולה מהדיווחים כי במסגרת הרפורמה יוקדמו בירדן הבחירות לפרלמנט. שתי הדרישות הללו – חזרה לחוקה מתשי"ב וקיום בחירות מוקדמות לפרלמנט - הן העיקריות שתובעת האופוזיציה בירדן, ובראשה התנועה האסלאמית. בחודשיים האחרונים חל שינוי בעמדת המשטר הירדני כלפי דרישות האופוזיציה. אם רק לפני כמה חודשים הביעו בכירי המשטר הירדני התנגדות לדרישות אלה: פיזור הפרלמנט, חקיקת חוק בחירות חדש ומודרני, וחזרה לחוקה המקורית, כיום נראה שאלה יהיו הכותרות הראשיות של הרפורמה. גם לגבי דרישה נוספת של האופוזיציה - שהממשלה וראשה ייבחרו על ידי הרוב בפרלמנט, לא ע"י המלך הממנה את רה"מ ומשפיע על הרכב השרים - ניכר שינוי מסוים בעמדת המשטר: בנאום שנשא המלך עבדאללה השני בי' בסיון הוא אמר כי בעתיד הממשלות יוקמו על ידי הרוב בפרלמנט, אם כי לא נקב במועד מסוים. למרות זאת, ולמרות ההבטחות היומיומיות מצד המלך והממשלה בנוגע לרפורמה הצפויה, טרם ברור עד כמה רפורמה זו באמת תהיה מקיפה ותענה על דרישותיהם של הגורמים השונים, בראשם התנועה האיסלאמית. יתכן שהתפתחויות האירועים בלוב, בתימן ובמיוחד אצל השכנה מצפון, סוריה, מעוררים חששות בקרב בית המלוכה הירדני שאירועים אלה יגיעו גם לירדן וגורמים לו לגלות יותר פתיחות כלפי תביעות האופוזיציה. יחד עם זאת, לא מעט מזרחנים מעריכים שהמלך עבדאללה השני לא ימהר לקצץ בסמכויותיו ויסתפק ברפורמה חיצונית ושטחית בלבד שנועדה לרצות את דעת הקהל הירדנית ולהשתיק את קולות המחאה. אחת הסיבות העיקריות שמקשה להעריך מה יהיה אופיה האמיתי של הרפורמה, היא העובדה שהתקשורת הירדנית ממעטת לדווח על תוכן הדיונים של הוועדה לתיקון החוקה ולגבי המועד בו צפויה הרפורמה המובטחת.
