
חודשים ספורים לאחר שהתפוצצה פרשיית "האחים עופר", דנה היום (ראשון) ועדת החוץ והביטחון בתקנות שהגיש משרד האוצר, בנושא איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן. התקנות החדשות יועלו להצבעה בוועדה בימים הקרובים לאחר שיושלמו פערים בניסוח התקנות.
את העקרונות המנחים את התקנות החדשות הציג בפני חברי הוועדה שוקי פרידמן ממשרד ראש הממשלה שאמר כי, "הפרמטרים לתקנות החדשות הוגדרו באופן כזה שיהיו דומות ככול הניתן לתקנות מקבילות שקבעה לעצמה ארצות הברית".
התקנות החדשות אוסרות על מוסדות פיננסיים ישראלים מלנהל קשר עם אותם תאגידים בחו"ל המקיימים קשר עסקי מהותי עם איראן. התקנות החדשות יוצרות השלמה לחוק שנחקק בנושא עוד בשנת 2008 אלא שהפעם האיסור מתייחס גם לסחר דרך חברה שלישית.
ככלל התקנות הוגדרו באופן כזה שהדגש הוא בעיקר למניעת סחר עם איראן בהקשרים של תעשיית האנרגיה וכן בכל הקשור באופן ישיר או עקיף בתהליכי פרוליפרציה (תהליכים שיש בהם כדי לקדם את תוכנית הגרעין של איראן) כאשר בנושא זה התקנות אינן מוגבלות בזמן או בסכום כספי.
על פי התקנות החדשות, חברה שמקיימת קשר עסקי מהותי עם איראן בתחום הפרוליפרציה תוכרז כחברה שאין לקיים עימה קשר אלא אם ראש הממשלה נתן לכך אישור. חברות שנכנסו ל"רשימה השחורה" יוצגו באתר האינטרנט של משרד האוצר.
ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) אמר בדיון "עושה רושם שהתקנות נכתבו בחופזה רק כדי לנסות ולתת מענה על הביקורת שהופנתה כנגד ישראל כתוצאה "מפרשיית עופר". התקנות שהוצג היום לוועדה נוסחו באופן שאינו שלם ומכאן גם שקשה להבנה או ליישום".