דיקן מכללת שערי משפט, ד"ר אביעד הכהן, משלים בימים אלה מחקר ממנו עולה כי לצד הדיבורים של בכירי מערכת המשפט בישראל על חשיבות המשפט העברי ושילובו במערכת המשפט הישראלית, הרי שבפועל לא די בכך שאין עושים שימוש במשפט העברי, אלא אף בזים לו ולעושים בו שימוש. "התופעה של היעדר שימוש בפסיקה העברית זו תופעה לא חדשה,, אומר ד"ר הכהן ביומן ערוץ 7 ומציין כי אמנם ישנם יוצאים מן הכלל כדוגמת השופט אלון בשעתו, אך באופן כללי בית המשפט העליון אינו נזקק למשפט העברי. עם זאת "עולה כעת שלא רק שלא עושים שימוש במשפט העברי, אלא ששופטים שמצהירים הצהרות על חשיבותו לועדים למשפט העברי", הוא אומר ומציג דוגמאות לדבריו. הדוגמא הראשונה היא השופט זוסמן שבהכרעתו בסוגיית הגנה עצמית קבע ש"לא נבוא ליישום הלכה שהביאה בת כהן לשריפה", ובכך הבהיר את עמדתו המזלזלת במשפט העברי כפרימיטיבי ובלתי נאור. דוגמא נוספת היא בהנחיות שחולקו לשופטים במסגרת קורס שיפוט, ובהן נכתב שאין השופט צריך להוכיח בקיאות במשפט העברי. לטעמו של ד"ר הכהן יש בכך עדות לתפיסה ולפיה קידומו של שופט שיבחר להיסמך על המשפט העברי עשוי להיפגע. לדבריו, אוירה זו מחלחלת אל מערכת המשפט מלמעלה למטה שכן מדובר בהנחיות לשופטים ובעמדות שמציגים בכירי מערכת השיפוט בישראל ולפיה חבל לצעירי המערכת לכלות את זמנם בלימוד המשפט העברי שאין בו תוחלת של ממש. הוא מציג דוגמא נוספת של שופט שהבחין כי חברו מעמיק במשפט העברי ותהה "למה צללת במים האדירים של המשפט העברי", רוצה לומר – מה לך עוסק בתחום שאין בו צורך משפטי אמיתי. לדבריו, דוגמאות אלה ואחרות צריכות להטריד שכן הן עומדות בניגוד לחוק המחייב שופט לפנות למקורות ישראל ולחוקי היסוד הדורשים שבהכרעות הנוגעות לזכויות יסוד תהינה על פי ערכיה היהודיים והדמוקרטיים של מדינת ישראל. משום חשש זה פתחו ב'שערי משפט' מסלול לתואר שני, מסלול שיהפוך את הגישה למשפט העברי וההיכרות עמו כלכתחילה ולא כבדיעבד. לטעמו ניתן לייצר אפיק משפטי המגשר ומתווך בדיני חוזים ודיני נזיקין בין אז להיום.
